100 שנים להצהרת בלפור - המכתב של הרב קוק לאדמו"ר מגור: הצהרת בלפור בי"ז בחשוון תרע"ח, לפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, זכתה לברכות ותרועות רבות ביהדות העולמית באותה תקופה, אולם לצד זאת, בציבור החרדי היו מי שהתנגדו ואף פעלו בלונדון נגד יישום ההצהרה.
אחד מהמתנגדים הבולטים לציונות באותה תקופה, היה הפרופ' יעקב ישראל דהאן, סופר ומשורר שהיה בעברו פעיל ציוני, אולם הפך בהמשך חייו לחרדי ופעיל בולט נגד הציונות - מה שגם הביא לרציחתו, לכאורה על ידי "ההגנה".
בתקופת פעילותו של דהאן נגד הציונות, שימש הרב אברהם יצחק הכהן קוק - בהמשך הרב הראשי בארץ ישראל - כרב מחזיקי הדת באנגליה, ולבריטים היה חשוב לדעת אם שומרי המצוות רואים את הצהרת בלפור בחיוב. כדי לאמת את הדברים הם קראו לרב קוק, כמו גם לפעילים נוספים באותם ימים בתנועה הציונית, לדיונים מקדימים.
כאשר הרב קוק שמע שקם לובי חרדי שמתנגד להצעה, הוא פנה במכתב מיוחד לאדמו"ר מגור (ה"אמרי אמת") - עמו היה בקשרים טובים - כמו גם לרבנים אחרים ביהדות החרדית באותה תקופה, וניסה לשכנע אותם לפעול נגד הלובי האנטי ציוני.
המכתב שכתב הרב קוק לאדמו"ר מגור בנוגע להצהרת בלפור והפעילות החרדית נגדה, נחשף כעת לראשונה לציבור. עד היום לא ברור אם וכיצד השיב האדמו"ר מגור למכתב הרב קוק.
"התנגדות החרדים הטילה רעש גדול"
"על דבר המכתב שנדפס מהרבנות הראשית דא"י נגד המשלחת לנורטקליף" כותב הרב קוק בשנת תרפב' לאדמו"ר מגור לאחר דברי ברכה קצרים, "יידע כבודו, שהשר הנ"ל אמר לנו שהוא מתנגד עכשיו להציוניות בשביל שני טעמים. א: מפני התנגדות הערבים, וב: מפני התנגדות החרדים שבוטאו על ידי המשלחת".
הרב קוק מספר כי "זה הטיל רעש גדול בלב כל מי שיש בו איזה זיק של אהבת ישראל וארץ ישראל, ולא היה שום מוצא אחר כי אם להודיע שאלו השלושה לא נשלחו מטעם הכלל ושאינם באי כח הציבור, כדי להסיר מעל כלל החרדים לדבר השם את כל האחריות של החתירות..."
בהמשך כותב הראי"ה: "והלוואי שיכירו כל הסיעות הדוגלים בשם השם יתברך והתורה הקדושה להיות באגודה אחת, בלא התפלגות ובלא העלבות של אחד על חברו, כי אז יעלה בידינו בעז"ה לרומם קרן הדת לשמחת כל לב יראי השם החרדים".
בשלב זה מתייחס הרב קוק לפעילותו של הפרופ' דהאן: "הלא ידע כבוד תורתו שהפרופ' דהאן כותב דברי בוז וחרפות על גדולי התורה ועל רבני ארץ ישראל השומרים משמרת השם בכל עוז במסירות נפש. היתכן לעבור על זה בלא מחאה ובלא חיפוש של כל דבר לתקן את העניין?".
"תקוותי חזקה שכ"ק שליטא יראה להשפיע... גם האנשים שאינם יודעים את המצב לאשורו, ולהודיעם שדרך הפרודים שלקחו להם אלה האנשים המתיימרים להיות פה באי כח אגודת ישראל - הוא דבר המחליש את עניין אגו"י, שהוא ראוי להיות עומדת לנס ולתפארת לעם השם, ולחיזוק ואומץ לדת תורתנו הקדושה בדור זה".
כאמור, לא ברור אם וכיצד השיב האדמו"ר מגור למכתבו של הרב קוק. עם זאת, ידוע שהתייחסתו להצהרת בלפור הייתה מסוייגת לעומת התייחסות חתנו, רבי יצחק מאיר לוין, ממנהיגי אגודת ישראל שראה בהצהרה "רמז מההשגחה העליונה לפקוד את ארצנו הקדושה". הרבי אף כתב באחד ממכתביו כי "ככל שלומי ישראל צעקנו על הכפירה הגדולה שישנה בזה שנותנים צורת גאולה להכרת בלפור".
האיגרת לאדמו"ר מגור, היא חלק ממאגר גדול של מכתבי הרב קוק שחלקם נכתבו על ידו וחלקם הוכתבו לעוזר. המאגר מוחזק בידי "בית הרב קוק" הפועל בימים אלו בכנסת לקידום הצעת חוק להנצחת זכרו ופועלו של הרב.
יאיר דן מבית הרב קוק אמר ל"כיכר השבת" כי: "המכתב מעיד על גורל אחד לעם אחד, הרב קוק ראה את עצמו כנציג של היהדות החרדית כפי שמשתקף במכתב, ולכן קרא לאדמו"ר מגור לסכל את הלובי שהביא להתנגדות בתוך הממלכה הבריטית. הרב קוק ראה באדמו"ר שותף לחיזוקה וביצורה של היהדות החרדית בראי הצהרת בלפור שאפשרה את פיתוחה של ארץ ישראל ולוואי שהיום נמצא את הדרך להמשיך את חזונם לשותפות סביב חיזוקה של היישוב היהודי בארץ ישראל וביצורה של היהדות מבית ישראל סבא".