בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש סופר סת"ם נגד הביטוח הלאומי, וחייב להכיר בפריצות הדיסק שמהן סבל הסופר לאחר שנות ישיבה מתוחה כפגיעת עבודה. השופט יוסף יוספי קבע שקיים קשר סיבתי בין צורת הישיבה הבעייתית בעבודה מסוג זה לבין הנזק הגופני.
התובע, שעובד כסופר סת"ם במשך 15 שנים, נדחה מלכתחילה כשביקש מביטוח לאומי להכיר בפריצות הדיסק הצוואריות שמהן הוא סובל כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה (המאפשרת להכיר בפגיעות זעירות שנגרמות במהלך עבודה, כאשר כל אחת מהן מסבה נזק זעיר, אך הצטברותן יחד גורמת לליקוי משמעותי).
בדיון בתביעה שהגיש לפני כארבע שנים הסכימו הצדדים על תשתית עובדתית שלפיה התובע עסק שלוש שעות מדי יום בעבודה הכרוכה בהטיית ראשו קדימה, אחורה, לצדדים ולכיוון השולחן, באופן חוזר ונשנה לצורך כל מילה שכתב (150-200 מילים ביום). המחלוקת נסובה על קיומו של קשר סיבתי בין צורת העבודה לבין הפגיעה הנטענת בגב.
לצורך הכרעה, מונו שלושה מומחים רפואיים בזה אחר זה מטעם בית הדין. הראשון קבע שקיים קשר סיבתי בין עבודתו המאומצת של התובע לבין הפגיעות, ברמת השפעה של יותר מ-20%. לעומתו, המומחה השני – שמונה לבקשת הביטוח לאומי – שלל (כמובן...) את הקשר הסיבתי. בהסכמת הצדדים מונה מומחה שלישי שתחילה שלל קיומו של קשר סיבתי, אך לאחר שהוצגו בפניו תמונות המוכיחות את צורת הישיבה הבעייתית של סופרי סת"ם מקצועיים, הוא חזר בו והסכים עם המומחה הראשון.
התובע ביקש לפיכך לקבל את מסקנתם של המומחה הראשון ושלישי בטענה שהיו מנומקות ומפורטות, לעומת חוות דעתו הכללית של המומחה השני, שלא נשענה על אסמכתאות מהספרות הרפואית.
השופט יוסף יוספי ציין שגם ללא התרשמותו החיובית מעדות מהתובע, התביעה הייתה מתקבלת. הוא הסביר שהתשתית העובדתית שהייתה מוסכמת על הצדדים, וכללה את היקף העבודה האינטנסיבית, הספיקה כדי לתמוך בעמדתו.
לעומת זאת, הפרשנות שהציג הביטוח הלאומי ביחס לצורת ישיבתו של התובע רוקנה מתוכן את התשתית העובדתית המוסכמת, שכן המוסד ניסה להציג את הפעילות כעבודה משרדית רגילה. "לא ניתן לקבל את טענות הנתבע, היות והן מאיינות את הייחודיות שבעבודת התובע", כתב השופט לאחר שהתרשם כי מדובר בעבודה מאומצת הדורשת ריכוז רב, דיוק מרבי ותנועה חוזרת ונשנית בכיפוף חלקו העליון של הגב.
השופט הסתמך על חוות דעתם המנומקת של שני המומחים שמצאו קשר סיבתי בין טיב העבודה לבין הפגיעות, אל מול חוות הדעת של מומחה השני מטעם הביטוח לאומי שהייתה מנומקת פחות. לאור זאת הורה השופט יוספי לביטוח הלאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה על דרך המיקרוטראומה, וחייב אותו בתשלום נוסף של הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 שקל.
יצוין, כי כיום פותחו שיטות ללימוד וכתיבת סת"ם תוך מתן דגש על ישיבה נכונה והימנעות ממתח באזור הצוואר והגב כדי למנוע את הנזקים שנגרמו לסופרי סת"ם רבים שנאלצים לפרוש ממקצועם בשל הכאבים העזים מהם הם סובלים.