סימון ואן דן ברג, זה השם שלא אומר לנו כלום, אבל זה חייל יהודי שבא לארץ לפני למעלה ממאה שנה כדי לשחרר את באר שבע יחד עם חבריו מאוסטרליה ופה הוא נפל.
מי הוא סימור ואן דן ברג, ומה נזכרתי בו היום?
סימור היה חיל יהודי בחיל הפרשים האוסטרלי בסוף מלחמת העולם הראשונה, הוא מצא את מותו במהלך הקרב על באר שבע ונטמן בחלקה הצבאית שהוקמה בשטח העיר על ידי הצבא הבריטי עם שוך הקרבות. הוא יוצא דופן בהיותו החייל היהודי היחיד הקבור בבית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע.
סימור נקרא על שם סבו שמעון בן צדוק שהתפרנס ממסחר בחמאה בכפר הולנדי סמוך לגבול גרמניה.
בסוף שנות השישים של המאה ה-19 הומצאה המרגרינה, תחליף זול וזמין לחמאה. משפחת ואן דן-ברג זיהתה את הפוטנציאל העסקי ובשנת 1874 ייסדה את בית החרושת הראשון בהולנד למרגרינה.
אביו של סימור, הנרי, ייסד וניהל את סניף חברת ואן דן-ברג בלונדון שם השתקע והקים את משפחתו. ב-1927 התמזגה החברה עם חברת יורגנס לאחר 3 שנות פעילות צרפו עוד חברה וביחד הפכו לתעשייה הגדולה באירופה הידועה "יוניליוור".
סימור התגייס והיה קפטן [סרן] בחיל הפרשים הבריטי של לונדון. הוא התגייס לצבא של האימפריה ולחם בשורות הגנרל אלנבי במדבר סיני. הגנרל אלנבי אימץ את התוכנית לפיה יש להשתלט תחילה על באר שבע ואחר כך למוטט את המערך הטורקי שנשען על ציר עזה - באר שבע. סימור הוצב באזור הקרבות של עזה באר שבע והוא נהרג בקרב על המוצב 720, צפונית מערבית לבאר שבע. ככל הנראה מותו אירע בעת קרב של כוחות הבריטים ברכס אל בארג, ממערב לעיר באר שבע, ערב כיבושה.
סימור ואן דן גור ברג נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע בו טמונים 1240 חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שנהרגו באזור בעת כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מנית.
הוא קבור לצד חילי יחידת "היומנרי", בשורה הראשונה מימין. על קברו חקוקות באנגלית המילים: "כה רחוק מהבית אך כה קרוב לאלה האוהבים אותו". סימור הוא החייל היהודי היחיד הידוע הקבור בבית הקברות הצבאי הבריטי. מבין 1240 מצבות היא היחידה שחקוק עליה מגן דודץ
למה אני כותב את כל הסיפור?
אמש קבלתי טלפון מרב צבאי מהרבנות הצבאית ובפיו סיפור. בימים אלו, הוא מספר, הגיעו לארץ חיילים אוסטרלים כדי לקיים טקס במלאות 100 שנה לשחרור באר שבע.
הם הגיעו עם בגדי המלחמה של אז, יחד עם כלי המלחמה של אז בלוויות סוסים והם יקיימו טקס ליד בית הקברות הבריטי, אליהם התלווה רב צבאי שעשה את כל הדרך מאוסטרליה בלי לדעת שיש גם חייל יהודי שטמון בבית הקברות.
כשהגיע לארץ התברר לו שהטקס יהיה בבית הקברות אבל הוא כהן. במשך היממה האחרונה נעשו בירורים שונים המסתמכים על דעת הרמב"ם שקברי עכו"ם אינם מטמאים ופתרו לו את הבעיה.
והנה כשהוא נכנס לבית הקברות הוא מגלה את קברו של החייל. הוא נסוג אחורה כמה צעדים עם השאלה - אולי יש עוד חיילים יהודים וממילא זה בית קברות יהודי.
תוך כדי כך הוא מגלה שהחייל היהודי נהרג ב-27 אוקטובר 1917, שזה בתאריך העברי - "י"א חשון תרע"ח", הוא נדהם והסיפור מסעיר.
רב צבאי עושה את דרכו מאוסטרליה הרחוקה ופה הוא מגלה את קברו של חייל יהודי שבוודאי איש לא אמר על קברו קדיש.