מנכ"ל קבוצת נגב אורי גלבוע, אמר בראיון ל-ynet כי מפעל נגב קרמיקה בירוחם ייסגר למרות החלטת בית הדין לעבודה בבאר שבע, שהורה היום (ב') להסתדרות ולהנהלת קבוצת נגב לחזור לשולחן המשא ומתן, הפעם בתקווה כי המדינה תתערב בנעשה ותציל את המפעל מסגירה.
גלבוע, העביר ביקורת על החלטת ביה"ד, שכן לדבריו אין תקומה למפעל. "אני חושב שההחלטה הזו מפתיעה מכמה טעמים. בית הדין למעשה משית על החברה 30 יום של תשלום שכר לעובדים. אני לא רואה להחלטה הזו סיכוי".
"אנו נמצאים אחרי חמישה חודשים של משא ומתן, ופניה לכל הגורמים הממשלתיים השונים, ואחרי דיון עם ההסתדרות והעובדים. אני לא רואה איך עוד שבועיים ייתנו איזשהו פתרון אחר. על סמך מה משית ביהמ"ש הוצאות של עוד חודש שלם שכר לעובדים? זו החלטה תמוהה בעיני". גלבוע המשיך: "להורות לנו להמשיך את המשא ומתן מבלי להבין מה מקורות המימון למהלך הזה זו החלטה קשה".
קבוצת נגב נרכשה על ידי קרן ויולה קרדיט ויריב לרנר לפני כחמישה חודשים, כאשר הבעלים הכריזו על כוונה לשקם את המפעל. "אנחנו רכשנו את קבוצת נגב", מדגיש גלבוע, ומפריד בין המפעל לקבוצה כולה, הכוללת סך הכל 700 עובדים כולל המפעל המהווה 15% מפעילות החברה.
"זו קבוצה שכוללת זרוע קמעונאות, זרוע ייצור, הפצה ועוד. רכשנו את מניות קבוצת נגב ולא את המפעל. אנחנו היינו הקבוצה האחרונה והיחידה שלאחר הבדיקות הסכימה לקחת אחריות על החברה. ברור שהקבוצה הזו צריכה לעבור תוכנית הבראה מקיפה וכואבת. רכשנו קבוצה על סף פשיטת רגל במטרה להעביר אותה רה-ארגון והבראה. וזה צריך היה להיעשות מהר כי רכשנו חברה יום לפני פשיטת רגל".
"הייתה לנו תקווה שנוכל להבריא את המפעל, או להשאיר אותה כזרוע ייצור של החברה. לצערנו במהלך חמישה חודשים התחלנו תהליך של התייעלות והבנו שהכתפיים שלנו והעובדים גם יחד צרות מלהרים את התעשייה הזו בנגב. הכתפיים של המשקיעים הפרטיים צרות מלהרים את הענף בנגב. זה בלתי אפשרי כאשר המדינה, בהחלטותיה, מעודדת ייבוא זול. כשהמדינה מעודדת במחיר למשתכן רכישה של אריחים זולים. זה בלתי אפשרי בלי תמיכה של הממשלה ומדיניות של הממשלה על ייצור מקומי".
עיקר הטענות של גלבוע מופנות כלפי המדינה עצמה. הכוונה של משרד הכלכלה להקצות למפעל הלוואה של כמה מיליוני שקלים נדחתה על הסף, שכן הם אינם מעוניינים בעוד חובות. "זה נורא כואב. אני והעובדים יחד ולא יכולים להרים את המפעל הזה. להרים תעשייה כזו בנגב. האחריות שלי היא לכלל עובדי הקבוצה. יש לנו אחריות לכל העובדים בחברה ולא רק לעובדים במפעל".
גורמים במשא ומתן מול ההנהלה תהו האם אין מדובר בטקטיקה על מנת להרע את מצב העובדים, לפטר אותם ולשכור במקומם עובדים בשכר נמוך יותר וללא תנאים. "חד משמעית לא", אומר גלבוע. "סגרנו את המפעל. לא ביקשנו לפתוח אותו. זו לא טקטיקה של משא ומתן. זה לא משחק. הבנו שאין סיכוי לתעשיית פורצלן בנגב בתנאים הקיימים היום במדינת ישראל".
למרות התקווה של בית הדין כי המדינה תתערב, גלבוע אמר כי הקבוצה אינה מצפה לדבר. "אני לא מצפה שמשהו ישתנה. דיברנו עם כל הגופים הממשלתיים ואין סיכוי שמדינת ישראל תשנה את מדיניות המכס שלה עכשיו, ואין סיכוי שמשרד האוצר ישנה את המדיניות לגבי דיור למשתכן".
"אני מבין את הציפייה של השופט, זה כואב לכולנו, רק אף אחד לא מוכן לשים יד בכיס. רק אנחנו. דיברנו עם שרים. אולי יקרה פה נס. אבל הנס הזה לא קרה ואני לא מאמין שהוא יכול לקרות. חבל על כל יום. זה מקשה על העובדים ושאר העובדים בחברה. ההסתדרות פשוט זורה חול בעיני הציבור. אני לא יודע למה. הסיטואציה פשוטה. יש פה מצב של בעלים שמבקשים לסגור את החברה. אנחנו לא במשא ומתן על תנאי העובדים. הגענו למסקנה שאין תוחלת למפעל. אנחנו מבינים ששום גוף ממשלתי לא יוכל לעזור באמת ולסייע".
"קשה לכולנו לקבל את המצב. יש פה רק מפסידים. אבל המפעל גורם להפסדים של 3-2 מיליון שקל בחודש ועלול לסכן את הבריאות של הקבוצה כולה".