זו לא רק השבת הראשונה של השנה ושל השגרה של אחרי החגים. זו גם שבת שבה מתחילים להרגיש באופן ממשי איך ימי השישי מתקצרים לנו. ועצם המחשבה על ימי שישי קצרים - מתחילה להלחיץ…
אז אולי דווקא זו ההזדמנות לשינוי? אולי זה הזמן לקבל על עצמך שבת מוקדמת?
ידוע שיש עניין גדול להקדים את קבלת השבת בעשר דקות. זו זכות וסגולה נפלאה. הרבנית קולודצקי, בת הרב קנייבסקי שליט״א אומרת בשם הרב שטיינמן שליט״א שכשאישה מקבלת על עצמה להדליק נרות עשר דקות לפני הזמן - העשר דקות האלו שלאחר הדלקת הנרות - זו עת רצון מיוחדת ומה שמבקשים - מתקבל! הרבנית ממליצה לכל מי שמגיעה אליה להתייעץ או לבקש ברכה - לקבל שבת מוקדם. היא מספרת על אלפי מקרים שהיא מכירה באופן אישי של נשים ובנות שקיבלו על עצמן שבת מוקדמת וראו ישועות בזכות זה. רווקות בגיל 40 שהתחתנו, עקרות שנפקדו, ועוד סיפורים מרגשים.
לא כולנו מתחברים לענייני ׳סגולות׳ מיסטיים. אבל האמת היא שכשחושבים על זה קצת יותר לעומק - אפשר לראות שזה הגיוני.
בואו נתייחס לרגע אל השבת באמת כמו אל מלכה. מלכה אמיתית. נדמיין אותה אצילית כזו, עם בגדי פאר של מיטב המעצבים, צועדת לקראתנו, מגיעה לה בשלווה עם פמליה שמלווה אותה, פניה זוהרות ומחייכות. היא מתקרבת אלינו. האם לא ראוי לה, למלכה, שנקבל אותה כמו מלכה? לפחות כמו שהבריטים מקבלים את המלכה אליזבט? לא נעים לחשוב שהיא מגיעה ואני עדין במקלחת / מתאפרת / בוחשת בסיר / מנסה לארגן מהר עוד איזה קינוח או סלט… רגע, הוד מעלתה. חכי שניה בדלת. אני כבר באה…
השבת היא מקור כל הברכות. וכשהוד מעלתה, זו שכל השפע והברכות נמצאים אצלה, מגיעה לביתנו ואנחנו מקבלים אותה כמו שראוי לקבל אותה - זה הרי כל כך הגיוני שהיא רק תרצה לחלק לנו מכל השפע הזה! כל כך ברור שאם נבקש ממנה משהו - היא תתן לנו בכזו שמחה! היא הרי מלכה. יש לה הכל. אנחנו רק צריכים למצוא חן בעיניה...
אממה? זה מסוג הדברים שאנחנו תמיד רוצים / מנסים / מבטיחים לעצמנו ולמשפחה, ומשום מה במבחן המציאות זה אף פעם לא מצליח לקרות… יש את ה׳שטן׳ של יום שישי שדואג לבקר בבתים רבים, ולא משנה כמה התארגנו מראש, כמה התכוננו, תמיד ברגע האחרון יש לחץ, מתח ובלאגן. הוא דואג, השטן הזה, שהשבת תכנס באווירה כזו... איך נגיד? לא משהו… ואז מגיעה ההצהרה הקבועה: זה לא יקרה שוב! משבוע הבא… וחוזר חלילה…
זה היצר הרע שעושה הכל על מנת למנוע מאיתנו את הברכה והשפע האלה. יש לנו בהישג יד ממש כל מה שאנחנו מייחלים ורוצים. וליצר קשה לפרגן לנו את זה.
אז מה עושים???
ישנם סיפורים רבים על גדולי ישראל שבכל יום מימות השבוע היו עושים משהו לכבוד שבת. לא היה יום שהם לא אמרו ״לכבוד שבת קודש״. אם נאמץ את זה, ובעצם נחלק את כל המטלות של שבת למשך כל השבוע - מן הסתם היום שישי שלנו ייראה אחרת. הרי אם נחשוב על זה - חוץ מבישולים יש כל כך הרבה מה להתארגן לשבת! בישולים זה רק חלק קטן. אז למה שלא נתחיל כבר ביום ראשון? או אפילו במוצאי שבת?
אם נצליח להגיע למצב ששבת המלכה נמצאת לנו בראש כל השבוע - אין ספק שכשהיא תגיע - נהיה מוכנים ונקבל אותה ממש כמו שראוי לקבל מלכה אמיתית.
