סנהדרין פט' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

א. מי צריך הכרזה שממיתין אותו ומנין 1. זקן ממרא, שנאמר וכל העם ישמעו ויראו. לר"ע משמרין אותו עד לרגל ואז וממיתין אותו, ולר"י ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין לכל ישראל. 2. מסית, שנאמר וכל ישראל ישמעון ויראון. 3. בן סורר ומורה, שנאמר וכל ישראל ישמעו ויראו. 4. עדים זוממין, שנאמר והנשארים ישמעו ויראו, ולשון והנשארים משום דלא כל ישראל ראויין להעיד.

ב. העבירות הקשורות לנבואה וענשן 1. בעונש חנק: המתנבא מה שלא שמע, שנאמר אשר יזיד לדבר דבר בשמי, כגון צדקיה בן כנענה. ואף שרוח נבות הטעתו, היה צריך לשמוע ליהושפט שאמר כך מקובלני אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד. 2. המתנבא מה שלא נאמר לו, שנאמר ואשר לא צויתיו ומשמע לחבירו צויתיו, כגון חנניה בן עזור שהיות וניתן ק"ו להדרש אמר שתשבר קשת כשדים ק"ו מעילם. 3. המתנבא בשם ע"ז ואפילו כיוון את ההלכה, שנאמר ואשר ידבר בשם אלוהים אחרים, כגון נביאי הבעל. והם בחנק דבכל הנך כתיב ומת הנביא ההוא, וסתם מיתה בחנק. 4. בעונש מיתה בידי שמים: הכובש את נבואתו, דקרינן אשר לא ישמיע, כגון יונה בן אמיתי. ולוקה בהתראת חבריו הנביאים ששומעים מה' את צוויו ואת חזרתו. 5. המוותר על דברי נביא, כגון נביא שנותן אות או שמוחזק בנביאות כמו אברהם ואליהו. שנאמר ואשר לא ישמע, כגון חבירו של מיכה שמיאן להכותו וסופו שאכלהו האריה. 6. נביא העובר על דברי עצמו, שנאמר ואשר לא ישמע אל דברי, כגון עדו שאכל אצל הנביא הזקן והמיתו האריה. והם במיתה ביד"ש דבכל הנך כתיב אנכי אדרוש מעמו, וזו מיתה בידי שמים.

ג. הדרשות באברהם אבינו 1. אחר הדברים האלה, דברי השטן שאמר שאברהם לא הקריב מסעודתו דבר לה', או דברי ישמעאל ליצחק שאמר שגדול ממנו במצוות בכך שנימול בן י"ג. 2. קח נא לשון בקשה, שלא יאמרו שאין ממש בראשונות. 3. את בנך, אמר שיש לו שני בנים. 4. את יחידך, כ"א יחיד לאמו. 5. אשר אהבת, כדי שלא תטרף דעתו. 6. דברי השטן: אמר שה' אוהבך ולא בא להלאותך, א"ל אני בתומי אלך. 7. הלא יראתך כסלתך, ענה לו זכר נא מי הוא נקי אבד. 8. שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ולא יצחק, א"ל כך ענשו של בדאי שלא שומעין לו אף כשאומר אמת.

ד. המחלוקות בעונש המדיח 1. נביא שהדיח, לחכמים בסקילה דילפי ממסית בגז"ש הדחה, ולר"ש שנאמר בו מיתה סתם וזוהי חנק. 2. מדיחי עיר הנדחת, לרבנן בסקילה בגז"ש הדחה ממסית או מנביא שהדיח. ולר"ש בחנק דיליף מנביא שהדיח, דסובר דנים מסית רבים ממסית רבים, ונביא כיון שהדיח חשיב הדיוט ולא נביא.

ה. מחלוקת רבנן ור"ש בנביא שהדיח, באיזו עקירת דבר מן התורה איירי 1. בע"ז בעוקר הכל פליגי. 2. וכן בע"ז בקיום מקצת. 3. בעוקר מקצת בשאר מצוות, לכו"ע פטור. 4. בעוקר הגוף בשאר מצוות, לר"ח כו"ע סברי דבחנק, ולר"ה מחלוקת ר"ש ורבנן.

ו. השמועות בנביא שהדיח 1. ילפינן הדחה במצות עשה שנאמר ללכת ובמצות ל"ת שנאמר בה, והעשה לפי ר"ה דאיירי אף בשאר מצוות א"ש, ולר"ח בע"ז ואיכא בה עשה של ונתצתם. 2. המתנבא לעקור את הגוף בדבר מן התורה חייב, לר"ח בשאר מצוות ולכו"ע בחנק, ולר"ה בין בע"ז בין בשאר מצוות לר"ש בחנק ולרבנן בסקילה. 3. נביא מוחזק האומר בהוראת שעה לעבור על אחת מכל העבירות שומעין לו. 4. נביא שאמר לעבוד ע"ז אין שומעין לו, אפילו מעמיד חמה באמצע הרקיע. ופליגי האם גם בזה שייכא כי מנסה ה' אתכם, או איירי בנביא אמת שאח"כ סרח.

הדרן עלך פרק עשירי!

שאלות לחזרה ושינון

א.מי צריך הכרזה במיתתו, ומנין (4)

ב.העבירות הקשורות לנבואה, ענשן ומנין, והדוגמאות שהובאו וכך בגמרא (6)

ג.סוגית עקידת יצחק ודברי השטן (8)

ד.מחלוקות רבנן ור"ש מהו עונש המדיח, מהיכא ילפי והדחיות (2)

ה.באלו מצוות נחלקו רבנן ור"ש גבי הדחת נביא (4)

ו. השמועות בנביא שאמר לעבור על מצוות, ובמאי איירי (4)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com