הוא ככל הנראה אחד האלבומים הכי מעניינים במוזיקה החסידית בשנים האחרונות וזו למרות שהמוזיקה החסידית בדרך כלל מתהדרת בזמרים בעלי קולות גבוהים וזכים, כאלה שהטונים שלהם מלטפים כל הזמן את האוקטבות הגבוהות. למיילך קהאן אין שום דבר מיוחד להציע בתחום הווקאלי הכל כך מזוהה עם הז'אנר, אך יש לו בשפע משאר הדברים שעושים זמר לכזה שכדאי להאזין לו, ברמה כזו שהופכת אותו לתגלית השנה שלי ולהפתעה נעימה במיוחד מבחינה מוזיקלית.
הוא רווק בן 48, בן דוד ראשון של יוצר צבעוני לא פחות – ליפא שמלצער אך רק בשנתיים האחרונות הוא פרץ עם מספר להיטים שבאופן מפתיע הם לא בהכרח החומרים הטובים ביותר שלו. באלבום החדש "יידער איינער" או בשמו העברי "כולנו" מצליח מיילך קאהן לחבר בין מוזיקה חסידית קלאסית לבין כלייזמר, בלוז, מוזיקה אלקטרונית, ניצוצות של ג'אז ופאנק ועוד כשהם עטופים בעיבודים על הסקאלה של המוזיקה החסידית עליהם אחראי בעיקר יהודה גלילי ועד למוזיקה אלקטרונית עם צלילים פסיכידליים שכמותם כמעט ולא תשמעו באלבומים של מוזיקה חסידית.
את מיילך קאהן שמעתי לראשונה לפני כשנה וחצי אז הוציא את סינגל הבכורה שלו "ואהבת" ממש לפני חג הפורים, התמונה שחשפה לראשונה את דמותו הייחודית כולל צליל קולו והמילים בעברית עם המבטא הכבד והמוזר השתלבו היטב באווירה כשיר לפורים... אך באופן מפתיע למדי השיר נקלט בצורה מעולה וזכה לביצועים רבים של מיטב הזמרים במוזיקה החסידית. אחריו הגיע "יומם" הסטלני עם קליפ השיכורים במחנה יהודה, ללא ספק אחד הקליפים היותר הזויים ומוזרים שידעה המוזיקה החסידית וממש לא אחד שהייתי רואה בו יצירה ראויה מבחינה מקצועית (כן, להדפיס שלט ענק העם עם מיילך קאהן לא הופך קליפ ל"מושקע" או קשור בצורה כל שהיא לנושא השיר), אך גם שיר זה התקבל בצורה טובה מאד וזכה להשמעות ולביצועים רבים. מה הקסם של שיריו של מיילך? נראה כי אי אפשר להפריד את ההצלחה של השירים לדמותו הצבעונית ולעובדה שהוא מבצע את שיריו למרות שהוא בהחלט לא יושב במסגרת הזמר החסידי הרגיל והמוכר לנו.
מיילך קאהן הוא ברמה מסוימת התגשמות החלום של מלחינים רבים במוזיקה החסידית שלא נתנו את קולם בשיר והעבירו את שיריהם לזמרים אחרים כדי שיבצעו אותם. קאהן לא מהסס לשיר במלא גרונו שלא תמיד נותן הנחות למאזין... הוא הולך עם התיאוריה שאף אחד לא ייטיב לבצע שיר מאשר זה שהלחין אותו ונראה כי ההימור שלו בסופו של יום משתלם.
האלבום נפתח בניגון "לכבוד שבת", שיר במקצב אלקטרוני מקפיץ במיוחד בעיבודו של אלי לשינסקי. ומהווה טבילת אש טובה לאלבום. מבלי חנפנות או ניסיון להיות משהו אחר. הניגון המלהיב יכול בקלות לחדור לכל הרקדה או אפילו טיש חסידי והבחירה לתת לו גוון אלקטרוני הופכת אותו למעניין עוד יותר. בניגוד למוזיקה החסידית העתיקה, לא רבים כיום מלחינים ניגון חסר מילים והבחירה של קהאן לעשות זאת ויותר מכך לפתוח בניגון כזה את האלבום היא בהחלט אומץ רב שכפי שכבר הבנתם לא חסר לזמר.
אחת הרצועות הטובות באלבום היא "אבי יתומים" שנפתחת בנגינת פסנתר בלוזית של המעבד שלומי זלצמן. השיר במקצב הבלוז דווקא מחמיא לקולו של קאהן שנשמע פריך על המעברים בשיר. הלחן הלא טיפוסי נותן לקאהן מקומות רבים בהם הוא יכול להשתמש בצרידות קולו בצורה מעניינת שהופכת את השיר לאחד החביבים עליי באלבום.
שיר מעולה נוסף הוא "בדרך", שיר במקצב הפאנק שזוכה אף הוא לשירה ייחודית של קאהן שמעניקה לשיר גוון שרק הוא מסוגל לתת לו. באופן מעניין תגלו אחרי כמה האזנות שאתם מזמזמים את השירים כשאתם מחקים את שירתו של קאהן שעל כל המבטא הכבד שלה היא פשוט חלק בלתי נפרד מהשיר עצמו.
אחד הביצועים המיוחדים באלבום שהמילה "מיוחד" היא אחת ההגדרות היותר מתאימות לו הוא השיר "מי יודע" בו מארח קאהן את מקהלת הכושים העבריים מדימונה. בשיר שנפתח בשירתם היפיפיה של חברי המקהלה הידועים בקולותיהם הגבוהים מרגש קאהן בשירתו הנמוכה לצלילי הבזוקי כשבשלב מסוים הוא פותח את המבערים ונותן את כל כולו וקולו. הבחירה של קאהן לשיר גם קטע בעברית מעט מיותר ולא מוסיף מאומה לשיר אם לא גורע בשל מבטאו הכבד במיוחד של קאהן. באופן גורף מבטאו של קאהן יוצר עיוותים לא פשוטים במילות השירים דוגמת "ונויהפוך הוא" שיבוש שאינו מסתדר לפי שום מבטא וייתכן שבשלב ההקלטות היה צורך לתקן את השיבושים.
לסיכום, אלבום הבכורה של מיילך קאהן הוא אחד מהאלבומים היותר מרעננים ומרתקים שנעשו במוזיקה החסידית בשנים האחרונות. האלבום הוא מהפכני מבחינה מוזיקלית והן בצורת ההגשה שלו עם קולו של קאהן כזמר. למרות שאני בהחלט חושב שיש זמרים רבים הרבה יותר טובים מקאהן ובעלי קול נעים בהרבה אני מעדיף באלבום זה לשמוע אותו בביצועו של קאהן על כל מגרעותיו ויתרונותיו הרבים והאווירה הייחודית אותה הוא מעביר דרך שירתו. אינני יודע אם קאהן הוא אכן עושה מהפכה במוזיקה החסידית כפי שישנם כאלו שמיהרו להכריז, הלו חבר'ה זה רק אלבום ראשון. כדי לעשות מהפכה צריך כל כך הרבה יותר מזה... אבל בהחלט מדובר בפריצה מרעננת שאני מקווה שמיילך קאהן יביא לנו עוד מסוגה.