ברכבים פרטיים, באמבולנסים או ברגל - המוני הקורבנות לא הפסיקו להגיע לבתי החולים כשהם פצועים ובקושי בחיים, היישר מפסטיבל מוזיקת הקאנטרי בלאס וגאס שם פתח אתמול (שני) סטיבן פאדוק באש מהקומה ה-32 של חדרו במלון 'מנדליי ביי'.
האירוע ההמוני הפך למקרה הירי הקטלני ביותר בתולדות ארצות הברית עם 59 הרוגים ו-527 פצועים. גם 12 שעות לאחר הטבח הנורא עדיין היו גופות רבות באזור פסטיבל המוזיקה והן כוסו בסדינים לבנים. על הקרקע נותרו המוני תיקים וחפצים של אנשים שברחו מהמקום.
פעולות העברתם של האנשים לבתי החולים באזור החלו מיד. אחרים החזיקו ידיים ורצו, אנשים בריאים נשאו את אלה שדיממו. אנשים זרים הסיעו במכוניותיהם קורבנות לבתי החולים.
הרשויות האמריקניות ביקשו מהציבור לתרום דם ופתחו קו חם שבו ניתן לדווח על נעדרים ולהאיץ את הליך זיהוי המתים והפצועים. הם גם פתחו "מרכז לאיחוד משפחות" כדי שאנשים יוכלו למצוא את יקיריהם.
ד"ר ג'יי קואטס, מומחה לטראומה בבית החולים של המרכז האוניברסיטאי בדרום נבאדה, שקלט פצועים רבים, תיאר: "אין לי מושג את מי ניתחתי, פשוט ניסינו לדאוג שאנשים לא ימותו. הם הגיעו לכאן מהר מאוד. טיפלנו גם בגופות".
"כל מיטה הייתה תפוסה. היו לנו אנשים במסדרונות, אנשים בחוץ והרבה אנשים שהמשיכו להגיע. היה ברור מאוד שהחולה הראשון שקיבלתי וניתחתי נפגע מנשק רב עוצמה. זה לא היה נשק רחוב רגיל. זה היה משהו שגרם לנזק רב כשנכנס לתוך חלל הגוף", הוסיף.
לדבריו, "ברור שמעולם לא כל כך הרבה פצועים כמו במקרה הזה. הפציעות הקשות והמחרידות שראיתי במספר רב של פצועים על שולחן הניתוחים שלי, העידו שיש כאן משהו אחר".
הד"ר הדגיש: "אני אומר לכם שכל מי שהיה צריך לחיות - חי. אלה שאיבדנו, אני חושב שהם היו המטופלים היחידים שנכנסו דרך הדלת הזו ולא הצלחנו להציל אותם".