קריסת הגשר בכביש גהה בסמוך לשכונת רמת אלחנן, בעקבות התנגשות המשאית לפני כחודש והטרגדיה עם מותו של הנהג, גרמה לזעזוע רב בקרב תושבי בני ברק הסמוכה, כאשר לצד הכאב על פטירתו של אדם שררה שמחה מסויימת על כך שבחסדי שמיים ניצלו אזרחי השכונה החרדית שהגשר משמש להם ציר תנועה רגלי אל גבעת שמואל הסמוכה.
בעלון "קול ברמה" מובא כי תושבי רמת אלחנן נחרדו בכפליים. אלה המתגוררים ברחוב הרב עטיה, שמעו את ה'בום' הגדול שהיה בעת שהמשאית נתקעה בגשר, ומיד לאחריו את צופרי האמבולנסים והבינו מיד שמדובר באירוע לא פשוט.
"כתושבי רמת אלחנן, המתגוררים מזה עשרות שנים ליד הגשר המחבר בין גבעת שמואל לשכונתנו, אנחנו מכירים היטב את המצב, וכל ילד ברמת אלחנן יודע שבשעה זו מצויים על הגשר בדרך כלל עשרות רבות של אנשים מכל הגילאים", נכתב בעלון השכונתי. "האירוע התרחש בימי בין הזמנים, כשמשפחות רבות חוצות את הגשר עם ילדיהן בדרכן לטיול של בין ערביים, והרבה ילדים רוכבים על אופניהם בליווי ההורים; גם השעה שבה קרס הגשר, נחשבת כשעת עומס הגדולה ביותר במקום, כאשר אנשים חוזרים מיום-העבודה שלהם. ולמרות הכל - הגשר היה ריק!!! ריק לגמרי!!! אפילו אדם אחד לא היה על הגשר!!!".
עם זאת מציין העלון את הנס של משפחה מהשכונה: "ליתר-דיוק: משפחה שלימה, מהחשובות והנכבדות של רמת אלחנן, היתה כבר על שפת הגשר, מצד רמת אלחנן, ואחד הילדים הספיק לחצות כבר את כל הגשר, ולעבור לצד השני, ואילו כל יתר בני המשפחה נותרו במקומם ולא עלו כלל על הגשר. הסיבה לכך היתה כיון שאחד הילדים נפל והחל לבכות, וכל בני המשפחה התעכבו עד שהאמא הצליחה להרגיע אותו. הילד הגדול, שרכב על אופניו, הספיק בינתיים לחצות את כל הגשר, ואז אירעה הקריסה - נסים!".
הרב צורן, עורך העלון, מציין כי כאשר שאלו תושבי השכונה את פי המרא דאתרא, הגאון רבי יצחק זילברשטיין, מה לדעתו אפשר ללמוד מהאירוע המחריד, הצביע הרב על הפסוק (דברים, כ"ח, נ"ב): "וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן, בְּכָל אַרְצֶךָ; וְהֵצַר לְךָ, בְּכָל שְׁעָרֶיךָ וכו'".
"בשנים האחרונות", הדגיש הגר"י זילברשטיין, "מדברים הרבה על בניית גשרים בכל רחבי ארץ ישראל. גשרים, גשרים, גשרים... מרוב גשרים כבר אי אפשר לראות את הכבישים... והאדם מן השורה עלול להעלות על ליבו, חלילה, שכל ענייני הגשרים והתחבורה תלויים בידי בשר-ודם, וניתן לחצות את מאות ואלפי הגשרים בארץ ישראל ללא כל בעיה, 'ואף אחד לא יוכל לחסום לי את הדרך'... שהרי מדובר ב'חומות גבוהות ובצורות, כלשון הפסוק, וכביכול גם השי"ת 'לא מתערב' בכך.
"מי שמתבונן בצּורַת הגשרים בארץ, יכול להבחין שאחת המטרות בהקמתן היא ההתפארות ביכולתם של היזמים, המתכננים והמהנדסים 'להרים' גשרים עם עוצמה וחוזק. גם ברומי היו עושים כידוע גשרים כאלה... אז הנה, השם יתברך הוכיח לנו שהוא הבעלים היחיד גם על כל גשרי ארץ ישראל, ומשאית אחת מצליחה למוטט גשר בכביש כל-כך מרכזי... עד שמתקיים בנו, רח"ל, 'עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן'".
חבר המועצת ורבה של רמת אלחנן הוסיף וציין שגם אם לאחר הקריסה דיברו על 'הציון הטוב' שקיבל הגשר, וגם אם המומחים ניסו להמעיט מעוצמתו של האירוע, לא צריך להתחשב בהם כלל, אלא אדרבה; "עלינו להבין שהקב"ה הראה כאן את כוחו הגדול וזרועו הנטויה, ומצד אחד מגיעה משאית וגורמת להתמוטטות, ומצד שני - הנסים העצומים שהתרחשו בשניות הקריטיות ההן, כשאף אחד לא היה על הגשר".
נקודה נוספת עליה הצביע הגר"י זילברשטיין מתייחסת לעובדה שחציו של הגשר, הצמוד לרמת אלחנן, נותר על כנו, ולא נהרס כלל; עד כדי כך שהמהנדסים החליטו שלא צריך להרוס את החלק הזה, ואפשר 'לתקן' את הגשר כולו על ידי הוספת קורה חדשה לחלק הצמוד לגבעת שמואל, מה שמתוכנן להתבצע בקרוב.
"אני רואה בכך", אומר הגר"י זילברשטיין, "את התממשותה של הבטחת מרן החזון איש זצ"ל, שהיה המרא דאתרא הראשון של עירנו, שאמר שבני ברק לא תינזק! אמנם מרן זצ"ל אמר את דבריו באשר לנפילת פצצות וטילים בעת מלחמה, אבל מי ששמע את רעש פגיעתה של המשאית בגשר יעיד שהיה זה כעין נפילת טיל, וגם כאן הועילה הבטחתו של מרן החזון איש זצ"ל".
"כך או כך", המשיך הרב זילברשטיין, "יש לנו להתחזק בבטחון באלוקים, ולדעת שאין אדם יכול להזיז אצבע קטנה מבלי רצונו של הבורא. בכך נסלול לנו גשר 'בטוח' לחיים מאושרים ושלווים, מתוך הישענות מוחלטת של אבינו שבשמים".