החוק שיאפשר לשרים להרחיב את המינויים הפוליטיים, יעלה היום (ראשון) לדיון בממשלה. החוק יאפשר מינויים של משנים למנכ"לים ללא צורך במכרז. מאחורי ההצעה ישנו גם היגיון שכן פעמים רבות השר אינו יכול לבצע את מדיניותו בגלל הפקידים הממשלתיים שמכשילים באופן יזום את צעדיו. מנגד מתנגדיו מכנים אותו "חוק הג'ובים".
במסגרת הצעת החוק, יוזמת השרים איילת שקד ויריב לוין, בכל משרד שבו מועסקים 150 עובדים ומעלה ימונה גם משנה למנכ"ל. מבקרי ההצעה טוענים כי היא פותחת פתח למינויים פוליטיים ולתרבות פסולה של חלוקת ג'ובים במשרדי הממשלה ובעמדות מפתח. נציב שירות המדינה לשעבר משה דיין וממלא מקום הנציב הנוכחי, אודי פראוור, התנגדו להצעה.
לטענת שקד ולוין, מדובר במהלך שמגביר את יכולת המשילות שכן השרים, באמצעות המנכ"ל והמשנה, יוכלו לבצע טוב יותר את המדיניות שלשמה נבחרו. תנאי הסף לתפקיד, לפי הצעת החוק גבוהים למדיי, כוללים שש־שבע שנות ניסיון בתחומי המשרד, מתוכן ארבע־חמש שנות ניסיון בתפקיד ניהולי בכיר, וכן השכלה אקדמית. המשנה לא יהיה אחראי על כוח אדם, לא יוכל לתת הערכות לעובדים בגיליון הערכה, ותפקידו יוגדר כמנהל פרויקטים, מעקב אחר ביצוע ההחלטות ואחריות על משימות מיוחדות.
עלות העסקתו של משנה למנכ"ל היא כשני מיליון שקל בשנה. שכרו יהיה 90 אחוז משכר מנכ"ל של משרד ממשלתי ויעמוד על כ־32 אלף שקל, והוא יהנה מלשכה, עוזר, נהג ומזכירות. כיום, מתוך 22 משרדי ממשלה מאויישות רק חמש משרות של משנה למנכ"ל. אם ההצעה תאושר בממשלה, השרים יוכלו לאשר מינויים של 17 משנים למנכ"ל.
על פי הצעת החוק, מספר החברים בוועדות האיתור לבעלי תפקידים בכירים יצומצם מחמישה לשלושה: מנכ"ל המשרד הרלוונטי, נציב שירות המדינה ומנכ"ל נוסף שיוסכם על ידי הנציב. עוד קובעת ההצעה כי במקרה שבו ועדת האיתור מביאה 2-3 מועמדים שאין ביניהם הבדל משמעותי מבחינת הכישורים והניסיון, השר ייקבע מי מהם ימונה לתפקיד מבלי לנמק את החלטתו.
בלשכתה של השרה שקד מגנים על ההצעה אל מול הטענות כי היא תגרום לפוליטיזציה של המשרדים, כי החוק יחזק הן את המשילות והן את הרמה המקצועית. "המשרדים גדלו מאוד ומשימותיהם היום מורכבות יותר, ולכן צריך מוטת ניהול יותר משמעותית. מדובר על תפיסה ניהולית כמו בצבא: יש רמטכ"ל, יש סגן רמטכ"ל ויש ראשי אגפים ואלופי פיקוד. סמנכ"ל אחראי על תחום מסוים, ואילו המשנה למנכ"ל זה תפקיד רוחב כמו סגן הרמטכ"ל". לדבריהם, תנאי הסף למינוי משנה למנכ"ל יהיו גבוהים יותר מאלה של המנכ"ל עצמו.
שר השיכון יואב גלנט מתכוון להצביע בממשלה נגד ההצעה בטענה שהיא תגביר את הפוליטיזיציה, אך לא תשפר את המשילות. גלנט שמודה אף הוא בבעיית המשילות העכשווית מציע לקבוע כי כל פקיד בדרג ראש אגף ומעלה ימונה לקדנציה של שלוש שנים עם אפשרות הארכה לתקופה נוספת, כך ששליש מהפקידות הבכירה יתחלף כל שנה. השר הוא שיחליט את מי למנות מתוך רשימה של בעלי כישורים נדרשים, ואילו ועדת המינויים תבחן רק אם המועמד עומד בתנאי הסף. כמו כן יוכל השר בכל שנה להעביר מתפקידו ראש אגף אחד. הפקידים הבכירים, הסביר גלנט, ירצו להצליח בתפקידם כדי שהשר יאריך את כהונתם, והדבר יקל על השר ליישם את מדיניותו.