אל בית העלמין הצבאי בהר הרצל הגיעו היום (חמישי) מאות אנשים, בהם בני משפחה, חברים, חיילים ואחים לנשק, כדי להשתתף בדרכו האחרונה של סגן אבשלום ערמוני ז"ל, שנהרג אתמול בהתהפכות התותח המתנייע ברמת הגולן.
השכול הכה שוב באותה משפחה, כשרק לפני כשנתיים נטלו חלק רבים מהנוכחים בהלוויה, בטרגדיה אחרת, עם רציחתה של בת דודתו של אבשלום, נעמה הנקין הי"ד, בפיגוע ירי בישוב איתמר.
תמר, אמו של אבשלום, ספדה לו בבכי: "יום שישי, תשע וחצי בבוקר, דלת הבית נפתחת ומאחוריי זר גדול מסתתר חייל עייף שעמד במשימה בגבורה - להביא פרחים לאימא בכל שבת שבה יצא הביתה. היום אנחנו מחזירים לך את הזרים בהר הרצל".
"היית הילד הצדיק של הבית - 'דוס' אמיתי, אבל כזה שעושה מקום לאחרים ולא כופה על אף אחד כלום", הוסיפה האם. "אהבת אנשים ואת המשפחה שלך, היית איש מצחיק ושנון, חריף ומשמח. אתמול, אמרתי לחברים שזה שנהרגת זה לא אסון - זה הפסד של כולנו".
"היום אתה עוזב למשפחה אחרת. נעמה ואיתם שם, סבא יצחק וסבא אליעזר והמון אנשים טובים ואהובים. הם ממתינים לך בעולם ההוא, ואנחנו נשארים בלי אבשלום. מי יגהץ בכל יום שישי ערמות של בגדי שבת? ומי יגהץ את הלב המקומט? אנחנו נפרדים ממך בקול דממה דקה. השם נתן לנו את אבשלום, והשם לקח לנו את אבשלום", סיימה האם.
גם אביו חמי נשא הספד מרטיט לב: "אבשלום בני, איך נפלו גיבורים. כל מה שאני רוצה לצעוק זה מספיק, הבנו את הרעיון, עכשיו בוא הביתה. איך אומרים מילים אחרונות על אדם כל כך חי? על חוש ההומור המיוחד, השנינות והיכולת לספר משפטי מחץ. על ההתמדה והיעדים שהצבת לעצמך. על הדרך שבה היית חבר לחבריך".
"במה מתחילים. אולי באבשלום שמארגן קבוצת חברים כדי לשמח ילדים במקלטים ב'צוק איתן'? באבשלום איש העקרונות, איש החסד, המשקיען והיזם? מעט זמן קצבו לך מן השמיים, אבל במעט הזה הספקת המון, מבלי לוותר על האיכות. בכל מקום היית רוח החיה. אדם כל כך חי כמוך פשוט לא שייך למוות. מספיק עם זה, בוא כבר הביתה".
נועם, האח הצעיר של אבשלום, סיפר עליו בקול רועד: "באנו להיפרד ממך לתמיד אבשלום. לא ייאמן שאתה לא חוזר. שלא תחזור למיטה ושלא תצעק עליי כי לגמרי בטעות התיישבתי עליה. בשבילך כתבתי מכתב אחרון כדי שתדע שהבאת לנו תורת חיים לחסד, צדקה ואמת. שלך תמיד, נועם מהמיטה שמעלייך".
בצה"ל, כנהוג, הוחלט על העלאתו של ערמוני לדרגת סגן. כזכור, גם סמ"ר אבינעם כהן מירושלים נהרג באותה תאונה, והוא נטמן אתמול בהלוויה כואבת.
