בית הדין הרבני הגדול לערעורים טרפד ניסיון של גרושה ופרקליטה לחדש שיטה עתיקה לביטול הסכמי גירושין.
על פי המקורות ניתן היה לבטל הסכמי גירושין עקב מסירת מודעה ואונס לפני החתימה על ההסכם. כלומר, אדם יכול למסור מודעה בפני שני עדים מחבריו, שכל הסכם שהוא עתיד לחתום עליו בפני בית הדין ניתן תחת אונס ולכן הוא כקליפת השום.
אישה שככל הנראה עשתה זאת פנתה לבית הדין הרבני האזורי בדרישה לביטול ההסכם שלה. בית הדין האזורי דחה את בקשתה על הסף ונימק בקצרה: "לאחר שניתן תוקף של פסק דין על ההסכמות, הבקשה נדחית על הסף".
האישה ובא כוחה עתרו לבית הדין הרבני הגדול לערעורים. חברי בית הדין הרבני הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז הגיבו בפסק דין חריף ושיגרו בכך מסר לקהילה המשפטית והתורנית להימנע משיטה זו בטרם שתתפתח ותהפוך לתופעה.
בין השאר כתבו חברי בית הדין הרבני הגדול בפסק דינם: "מעשים שבכל יום שמוגשים בפני בית הדין בקשות לביטול הסכמי גירושין על אף שניתן להם תוקף של פסק דין בנימוקים של 'פגמים בכריתת החוזה' כמו חוזה למראית עין, פגמים של טעות, הטעייה, עושק וכפייה. אמנם בקשות כאלה על פי רוב נדחות בנימוק המרכזי שניתן להסכמים תוקף של פסק דין, אבל זה רק לאחר קיום דיון כלשהו של שמיעת הטענות והמענות בעל פה ובכתב. בתיק שלפנינו הדרישה היא לדון במודעה עצמה ולא בפגם עצמו. הדעת נוטה לדחות אותה על הסף, אחרת כל הסכם שהוא עתיד לחתום בפני בית הדין יהיה שווה כקליפת השום וכדי בזיון וקצף".
דייני בית הדין הגדול הוסיפו כי "אם מדובר על מסירת מודעה באונס וכפייה של ממש שהיה נתון בה מוסר המודעה, מה תועיל נתינת תוקף פסק הדין. כדי למנוע דיוני סרק שכל אחד יבקש לבטל הסכם על ידי מסירת מודעה מוקדמת ויבזבז זמן שיפוטי יקר, ישנו מנגנון שבית הדין מוסמך להשתמש בו והוא הפקדת דמי ערבות לקיומו של דיון. לדעתנו בתיק שלפנינו מן הראוי להשתמש במנגנון זה כתנאי לקיומו של דיון חריג כאשר יש סבירות גבוהה שמדובר בהליך שיפוטי מיותר".
אשר על כן קובע בית הדין: "ככל שייפתח תיק מתאים בדיון בבקשה של המערערת עליה להפקיד דמי ערבות בסך 10,000 שקלים במזכירות בית הדין הרבני האזורי. לאחר שבית הדין הרבני יקבל את החלטתו בתביעה הוא יחליט אם לחלט או להשיב את דמי הערבות לפי שיקול דעתו ובהתאם לנסיבות. אם לא יפתח תיק ולא יופקדו דמי הערבות החלטת בית הדין האזורי תעמוד על כנה".