היה זה ערב קיץ הביל וחמים בשבוע האחרון של חודש אלול. בגן האירועים התכנסו מאות נשים 'נפלאות' מכל המגזרים בעם ישראל, עם כל המקצועות והתחביבים המגוונים. לכאורה שום דבר משותף פרט לכיבוד היוקרתי, אבל לא! שני דברים איחדו אותן: אהבה ליופי ואופנה והכנה רוחנית-ערכית לקראת ראש השנה.
אה, איך זה משתלב? פשוט מאוד. אל מול הטרנדים העיצוביים והשרטוטים של המעצבים המובילים בעולם שיצאו ישירות מדפי ה'בורדה' ועברו לבמה, ישבו זו לצד זו נשים מכל החוגים וסגנונות הלבוש מתוך החלטה מודעת – ברכנו אבינו כולנו כאחד.
כולנו בנות שרה, רבקה, רחל ולאה מבלי הבט על הבגדים שאנו לובשות. כך למרות הלחות שהייתה באווירו הפתוח של הגן, כולן ישבו כתף אל כתף ואף אחת לא נרתעה מלחבק ולומר שתהיה לך שנה טובה ומתוקה.
למעשה, עוד טרם היינו בנות אימהות האומה, היינו בנותיה של "אם כל חי", של חווה. מה שאפשר לנו להכיל ולחוות את החוויה הייחודית הזו ששילבה בהצלחה מרובה אופנה (גשמיות) ואהבת ישראל (רוחניות).
חודש אלול תם ולא נשלם. כל סוף הוא התחלה חדשה משום ש"נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן". לכן נברא העולם עגול. חודש אלול אמנם מסיים את השנה היוצאת, אך אין ואקום, תיכף מגיע תשרי ופותח את השנה הבאה עלינו לטובה ולברכה.
זהו גם יום בריאתו של אדם הראשון ויום יצירת חווה, האם הראשונה של כולנו. ראש השנה אינו "פתיחת" השנה, הוא אף לא "תחילת" השנה. הוא "ראש!". ראשה של שנה חדשה מונחת על כתפנו. תלויה במעשינו בהווה שמשפיעים על העתיד ואף על העבר.
לא לחינם מכונה ההווה באנגלית באותה מילה שיש בה לבטא מתנה. משום שהוא המתנה הגדולה ביותר שקיבלנו. עכשיו, ולא מתי שהוא בעתיד, זה הזמן לקבל החלטה לומר כל בוקר ובכל רגע את המילה 'תודה' בלב כמו חנה שרק שפתיה נעות וקולה לא יישמע. כי יהודי הוא אדם של הודאה מתמדת. שמו מעיד עליו.
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" - אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו | http://www.miri-mychoice.co.il/
