דף סד
א. דיני העברת בנו באש ומולך 1. לחכמים מולך הוא ע"ז והמעביר את בנו למולך עובדה כדרכה, לכן קרא דמעביר בנו אתי לחייב את המעביר בנו לשאר ע"ז אף דלא הוי כדרכה. ולראב"ש מולך לאו ע"ז ומעביר באש חייב דווקא למולך, וכן דעת המשנה מזה שמנת מולך בנפרד מע"ז. 2. לרחב"א צריך שיקרא מולך אפילו המליכו עליהם צרור. לאביי רחב"א סובר כראב"ש, ולרבא פליגי במולך עראי. 3. העביר באש ולא מסר למשרתי ע"ז פטור, שנאמר לא תתן להעביר. 4. מסר ולא העביר פטור, שנאמר להעביר. 5. לא היה באש פטור, בגז"ש העברה. 6. העביר כל זרעו פטור, שנאמר מזרעך ולא כל זרעך. 7. בעי מה דין העביר בנו סומא או ישן. 8. העביר בן בנו ובן בתו חייב, שנאמר כי מזרעו. 9. העביר זרע פסול חייב, שנאמר בתתו מזרעו. 10. צריך דרך העברה, לאביי שעובר ע"ג שורת לבנים, ולרבא האש בחפירה וקופץ משפה לשפה כמו בפורים, ואם העבירו ברגל פטור. 10. העביר את אביו ואמו או אחיו ואחותו פטור. 11. העביר את עצמו ראב"ש מחייב, שנאמר לא ימצא בך בעצמך.
ב. למאי אתו הכריתות שנאמרו בע"ז 1. שלשה כריתות, לע"ז כדרכה לשלא כדרכה ולמולך. 2. למ"ד דמולך הוי ע"ז, איצטריך כרת למעביר בנו לע"ז אחרת דהוא שלא כדרכה. 3. למ"ד מגדף זהו ע"ז, כרת במגדף אתיא לעוה"ב. כדאמר רי"ש ונכרתה לעוה"ז הכרת לעוה"ב ותכרת דברה תורה בלשון בנ"א, ולר"ע תכרת אתי לעוה"ב.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני המולך והעברת בנו באש (11)
ב. הכריתות שנאמרו בעבודה זרה, ולמאי איצטריך לפי השיטות השונות (3)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com