לקראת שנת תשע"ח, שנת מעשר עני, נערכה ב"כשרות למהדרין" בראשות הגאון רבי יוסף אפרתי כנס למשגיחי המערכת להיערכות והסברת הנדרש מהמשגיחים בהפרשת תרומות ומעשרות בשנה זו שהיא שנת מעשר עני.
בכינוס עורר הגר"י אפרתי לפעול להסדיר את הדבר כפי שהורה בזמנו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. בדבריו ציין מה שכתב מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי בשנת תשע"ד, שגם היתה שנת מעשר עני: "הנה קרבה שנת מעשר עני ובטבל ודאי חייבים לקיים מצוות נתינה, ונתעוררו בכמה ועדי כשרות לתקן הענין כפי הסדר שהורה מו"ח זצוק"ל - והנה ע"י זה ניצלים מגזל מתנות עניים". והוסיף מרן שר התורה בכתב ידו: "בוודאי הדברים נכונים".
"כיכר השבת" מגיש את השיעור המלא של הגאון רבי יוסף אפרתי:
"ראשית יש לדעת שנתינת מעשר עני מטבל ודאי הוא חיוב גמור. בשנה רגילה אנחנו מפרישים בפועל תרומה גדולה ותרומת מעשר וקוראים שם למעשר ובכך תיקננו את הענין. ואם יבוא מאן דהוא ויטען על חיוב נתינת מעשר ראשון ללוי בפועל, הרי אנחנו פוטרים עצמינו מהטעם שמי שאינו נותן יש לו על מי לסמוך - אם זה כפי שכתב החזון איש זצ"ל שבזמן הזה אין חיוב נתינה של מעשר ראשון או כמו שיטת הסוברים שהלויים הם בספק חזקת לוי ואין לתת להם, ולכן אין חיוב נתינה של מעשר ראשון ללוי. שונה הדבר בחיוב נתינת מעשר עני שהוא חיוב גמור ואין דרך להפטר מכך. ויש לדעת כי במתנות עניים שחיוב להניחם בשדה ברם אם העני לא בא לקחתו אזי הוא פטור מנתינה אך במעשר עני אין הדבר כן והוא מחוייב להפריש וליתן בפועל.
"להבנת גודל חומרת וחשיבות הדבר נביא את מה שכתב מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה שאם מדובר במצב שהמשגיח המפריש יודע מראש שאחרי ההפרשה לא יתנו את המעשר עני לעני, אזי צריך הוא לדאוג להפריש תרומה גדולה מעשר ראשון וכו' ולגבי מעשר עני עדיף שיישאר טבול למעשר עני מאשר שיקבע מעשר עני ולא יתן לעני [עדיף שיישאר טבל דרבנן מאשר גזילת עניים דאורייתא] משל למה הדבר דומה לאדם שייחד מעות עבור מתנות לאביונים והולך ומכניסו לכיסו וגוזל את העני, [אמנם יש שחלקו על מש"כ מרן הגרש"ז והעדיפו את תיקון כל הכרי] רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה שב ומעורר שחיוב גמור על ועד הכשרות והמשגיחים להסדיר את הדבר שלא תהיה מערכת הכשרות מסייע לגזילה ח"ו.
"חז"ל כבר התריעו על גזל מתנות עניים במשנה אבות בפרק ה' בארבעה פרקים הדבר מתרבה ברביעית ובשביעית מפני מעשר עני שבשלישית ובשישית. אי אפשר להכריז על התוצרת 'נקי מחשש טבל וכו', ואילו אותו יד שעשתה נקי מחשש וכו' גרמה לגזל מתנות עניים.
"במצב שלא נתנו מעשר עני מהסחורה בשוק זה יוצר בעיה אצל הקונה תוצרת זו - מעבר לענין של מסייע וכו' - יתקל הקונה בבעיה נוספת, מאחר ויש מוועדי הכשרות הקובעים את המעשר בכל פרי ופרי [מחשש הפרשה מפטור על חיוב] ואם כן יוצא שאדם הנוטל פרי בודד לידו בעצם עלול למצוא את עצמו נוגס בחתיכה השייכת לעני. וכבר אמר לי פעם תלמיד חכם גדול שבשנת מעשר עני הוא נותן כסף לעני ומכוון שיהיה כנגד כל המעשר עני בפירות שקונה [מה לי הן מה לי דמיהן]. מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל התבטא שיש להעדיף ולקנות תוצרת אשר תיקנו בה גזל מתנות עניים על פני תוצרת אחרת.
"הקושי העיקרי בפעילות שלנו להסדיר את נתינת המעשר עני בפועל הוא שהסוחרים יתקשו לעמוד בנתינה בפועל של תשעה אחוז מהתוצרת, ועל כן אנו – בהוראת רבינו מרן הגריש"א זצ"ל – מציעים הסדר למציאות של זמנינו המסתמכת בדומה למה שעשו מרנן רבי שמואל סלנט והמהרי"ל דיסקין זצוק"ל [כפי שהעיד הרב טיקוצינסקי זצ"ל] בבתי השחיטה בירושלים בזמנו להסדיר את ענין מתנות הכהונה, לזכות לכהן זרוע לחיים וקיבה מדי יום [שהוא שווי לא מבוטל] וקנו מהכהן בחזרה מדי יום תמורת מטבע פחותה. כך גם כתב מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בתשובה לשואל אודות מעשר עני, והשיב לו הגרש"ז זצ"ל שמצא עני ראוי ושיזכו לו את התוצרת מדי הפרשה ואחרי זה יקנו זאת ממנו תמורת סך מוסכם [והסך המוסכם היה 'אחד מעשר או אחד מעשרים' משווי המעשר עני], וכך נהגו בפועל בישיבת קול תורה בזמנו שהיו מקנים את המעשר עני של קיבוץ שעלבים ל'קול תורה' [יד עניים דאז] אשר הקנתה בחזרה את המעשר תמורת סכום פחות.
"וודאי שתהליך של קניית המעשר עני בפחות משוויו נובע מכך שעדיין לא זכינו שמקום תשלום מס לשלטונות יתנו אחב"י מתנות עניים כדין, ומרן הגריש"א זצ"ל היה חוזר ומתבטא כי בדרך זו אנו זוכים לינצל מגזל מתנות עניים אף אם לא זכינו לקיים מצוות נתינה כדין.
"וכלפי הטוענים שהרי זה 'עני המסייע בבית הגרנות'. ראשית יש מחלוקת בענין האיסור לעני המסייע בבית הגרנות, ועוד והוא העיקר שכבר נכנסנו בזמנו לקודש פנימה אצל רבינו זצ"ל ביחד עם הרה"ג ר' יעקב ויזל שליט"א מ'יד אליעזר' והשיב רבינו שבכגון דא שלולי זה העניים לא היו מקבלים כלל מעשר עניאין בזה כלל שאלה של עני המסייע בבית הגרנות. וזכורני שלפני כמה וכמה שנים בשנת מעשר עני הראני בנו של הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שכך בדיוק כתב אביו בתשובות והנהגות.
"בימים הקרובים שנותרו עד לכניסת השנה החדשה תשע"ח שהיא שנת מעשר עני צריכים לשנס מתניים ולהסדיר הדבר, עתה בכניסת שנת תשע"ח זה לירקות הנלקטים ממוצאי ראש השנה ואילך [בתר לקיטה] ובהמשך לקראת סוף החורף יתחילו הפירות [בתר חנטה].
"יש לעשות כפי מה שהסבירו, בסיום כל הפרשה המשגיח מזכה את התוצרת לאגודת הצדקה בקנין אגב קרקע [טפח על טפח בפתח ביתו] וכו' ויש לדאוג להגיע עד ראש השנה עם הסכם בכתב בין בעלי בית העסק לאגודת הצדקה, וכתב שליחות למינוי המשגיח מטעם הבעלים לזכות לגבאי הצדקה וכו' ויהי רצון שבזכות ההקפדה בהצלת ישראל מגזל עניים נזכה להמשיך ולזכות ולהעלות בקודש עוד ועוד ושלא יארע מכשול תחת ידינו ונכתב בספרם של צדיקים ולשנה טובה ומעוטרת".