העיתונים החרדים יוצאים הבוקר (ד') במתקפה חריפה על ביטולו של חוק הגיוס ע״י בג"צ כשהם מכוונים את חיציהם לכיוון שופטי בית המשפט העליון שלטענתם פעלו בניגוד לכללי הדמוקרטיה.
עיתון 'המודיע' בכותרת ראשית על ״עוד התערבות שיפוטית אגרסיבית בסמכויות הרשות המחוקקת שופטי בגצ ביטלו חוק המעגן את דחיית גיוסם של מי שתורתם אומנותם״. המודיע מכנה את השופטים ׳שליטי המדינה׳ ומדווח על פגישת חירום של סיעות יהדות התורה ושס שיתכנסו היום לגבש חוק חדש חילופי.
העיתון 'יתד נאמן' מדווח בכותרת אדומה שחורה על ״דיקטטורה שיפוטית. חוק הגיוס נפסל באופן שרירותי ע״י בית המשפט העליון. בגצ נגד עולם התורה". יתד נאמן מביא את תגובות חברי הכנסת החרדיים התוקפים את בית המשפט ובנוסף לכך כותב עורך העיתון הרב ישראל פרידמן מאמר נרחב על הטרור הליברלי של בג״צ שכופה את הרשות השופטת על הרשות המחוקקת תוך נסיון כוחני לכופף את ידם של הפרלמנט והממשלה על מנת להוכיח מי בעל הבית.
במאמר שכותרתו "הוריקן בישראל" מזהיר העיתון כי "עכשיו הופרו גם כללי המשחק הדמוקרטי. לכנסת ולממשלה אין משמעות, הכל חוקא ואיטלולא: יחוקקו חוקים, יתווכחו, ישחקו הפרלמנטרים לפנינו, אבל מי שקובע זה הבג"צ. אם משהו לא מוצא חן בעיניו, הוא יבטל את רצון העם באמצעות בוחריו. אם הוא ירצה משהו, הוא כופה את רצונו על העם! טירוף מערכות, בשביל מה צריך כנסת? בדמוקרטיה אמיתית, שופטים נבחרים ע"י העם, בקלפי, כי תפקידם להגן על רצון העם, לא להורות לו מה לרצות. משהו כאן השתבש, בעל הבית איבד עשתונות. וזה יכול לקרות רק כשמדובר בבני ישיבות!".
עיתון 'המבשר' מדווח בכותרת ראשית כי "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ וכי רבבות לומדי התורה ימשיכו לשקוד על תלמודם כבימים ימימה". מאמר המערכת תוקף אף הוא כצפוי את בית המשפט העליון תחת הכותרת "בג"צ לא חוקתי השקוע בבועה ומנותק ממסורת ישראל".
ביטאון הפלג הירושלמי עיתון 'הפלס' מכריז כי "תם עידן האשליות וכי הציבור החרדי מכריז על מלחמה ללא פשרות". העיתון מבשר בכותרת המשנה שלו על "התפכחות בציבור החרדי ועל יציאה למאבק תקיף בנושא". לאנשי הפלג הירושלמי החלטת בג"צ מחזקת את טענתם כי ישנה כוונה ממשית להביא לגיוס בחורי הישיבה בצורה מאורגנת ומסודרת וההחלטה נופלת לידיהם כפרי בשל.
למרות כל הזעם שמובע נדמה כי העיתונות החרדית כמו חברי הכנסת ממקדים את האיומים דווקא בשופטים וכי אין בכוונתם לגרום להפלת הממשלה.
בין השורות ניתן להבין כי מטרתם של החכים כעת תהיה כפולה האחת לחוקק חוק גיוס חדש ומתוקן יותר שיעמוד במבחן המשפטי תוך שמירה על עקרונות עולם התורה ותלמידי הישיבות ובמקביל לנסות ולקדם אולי חוק עוקף בג"צ או את 'פיסקת ההתגברות' שיכולה למנוע מבג"צ להתערב בחוק זה, על מנת לשמור על מעמדה של הכנסת מול התערבות הרשות השיפוטית והן על מנת שלא לאפשר את פסילתו העתידית של החוק המתוקן.
