בית המשפט המחוזי בבאר שבע הותיר היום (חמישי) על כנה את הרשעתו של אשר דהאן תושב אלעד, ברצח האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל.
כזכור, כנגד דהאן הוגש כתב אישום שייחס לו את רצח רבי אלעזר אבוחצירא ז"ל בלשכתו של הרב בבאר שבע. במסגרת ניהול התיק נסוב הדיון סביב שאלת אחריותו הפלילית של הנאשם בגין מצבו הנפשי. ההגנה טענה כי הנאשם אינו נושא באחריות פלילית למעשה בשל מחלת נפש.
לאחר שבית המשפט בחן את הראיות בתיק ובחן את חוות דעת המומחים הפסיכיאטריים שהוגשו בתיק, הורשע דהאן ב-2014 בעבירות המיוחסות לו, והוא נמצא כאחראי למעשיו בעת ביצוע הרצח. כנגד הרשעה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון מטעם הסניגוריה הציבורית אשר ייצגה את הנאשם.
בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון ב-2016 הורה בית המשפט על מינוי צוות מומחים מתחום הפסיכיאטריה שיחווה את דעתו על מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה והשלכותיו, כאשר זהות חברי הצוות נקבעה ע"י ביהמ"ש העליון.
ביהמ"ש הורה כי בפני חברי צוות המומחים יונח כל החומר הרלוונטי – לרבות: מלוא חומר הראיות בתיק, פרוטוקולי הדיונים וחוות הדעת שניתנו בתיק בעניינו של הנאשם, והורה כי חוות הדעת מטעמם תוגש לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, אשר יאפשר לצדדים לחקור את עורכי חוות הדעת במידה וירצו, ולבסוף יתן חוות דעת משלימה בעניינו של הנאשם, בהתייחס לחוות הדעת של צוות המומחים.
חוות הדעת של צוות המומחים הוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 22/1/17, ועל פי מסקנותיה בעת ביצוע העבירה סבל הנאשם ממצב פסיכוטי ועקב מצבו הפסיכוטי היה חסר יכולת של ממש להימנע מעשיית מעשה הרצח.
באי כוח הצדדים חקרו את חברי צוות המומחים אודות חוות הדעת החדשה. ההגנה ביקשה לאמץ את מסקנות חוות הדעת החדשה שהתקבלה ואילו הפרקליטות ביקשה לדחות את ממצאי חוות הדעת החדשה ולהותיר את ההרשעה על כנה.
בית המשפט המחוזי, קבע במסגרת הכרעת הדין המשלימה שניתנה היום, כי לאחר עיון בחוות הדעת החדשה ובעדויות המומחים בעניינה, אין מקום לשנות מקביעות בית המשפט במסגרת פסק הדין המרשיע שניתן כנגד הנאשם.
ביהמ"ש בחן לעומק את חוות הדעת החדשה והתייחס באריכות ובפירוט לאופן בו התייחסו או לא התייחסו המומחים בחוות הדעת החדשה, לחומרי החקירה שהיו מונחים בפניהם. לבסוף שקלל ביהמ"ש את שלל חוות הדעת השונות שהוגשו בתיק, גם על רקע חוות הדעת הנוכחית.
בין היתר התייחס ביהמ"ש לכך שקיים קושי מובנה להגיע להערכה בחוות הדעת החדשה בהסתמך על שתי בדיקות של הנאשם שבוצעו במרחק של חמש שנים מהאירוע, וזאת בניגוד לחוות הדעת הקודמות שניתנו "בזמן את" ובסמוך לאחר המקרה.
כל אלה ועוד, הובילו את ביהמ"ש המחוזי למסקנתו הנוכחית בתיק ולפיה יש להותיר את הכרעת הדין המרשיעה על כנה.
בסיכום הדברים בהכרעת הדין המשלימה נקבע כי: "הנאשם, פעל אמנם על פי "משנה" מעוותת מהיסוד, אולם בנסיבות שעלו בפנינו אין כדי להוביל למסקנה כי הנאשם היה חסר יכולת של ממש להימנע מעשיית המעשה, באופן שייווצר ספק סביר לתחולת סייג אי השפיות".
בהכרעת הדין המשלימה של בית המשפט המחוזי תועבר לבית המשפט העליון לצורך המשך הליכי הערעור בתיק.