החופש הארוך-ארוך הסתיים, וכעת סוף סוף שנת הלימודים אמורה להיפתח, והם יוכלו לנשום מעט לרווחה מהקושי היומיומי הכרוך בטיפול בילד מוגבל פיסית ומנטלית, השוהה בבית 24 שעות רצופות ביממה.
ההורים נדהמו הבוקר לגלות שבכל הקשור אליהם, החופש ממשיך והם יישארו מרותקים לביתם ולילדם החולה. ללא כל הודעה מוקדמת ובלי שהייתה להם היכולת להיערך לכך מראש, הם גילו היום שאין הסעות לילדים המוגבלים. וכשאין הסעות, בפרט ילדים במקרים קשים הנזקקים להסעה מיוחדת, המשמעות היא: הילד נשאר בבית. ההורים גם. מרותקים יום נוסף. לא יכולים לצאת מהבית. לא יכול עם ללכת לעבודה.
מתברר שבשל פוליטיקות ומאבקי אינטרסים העירייה לא הפעילה את מערך ההסעות. אחד ההורים אומר ל'כיכר השבת' בזעם כי בעוד שבכל עיר מתוקנת, החינוך המיוחד והילדים המוגבלים עומדים בראש סדר העדיפויות. והמסגרות שלהם, הן האחרונות לשבות אם בכלל, מתברר שבעיריית בני-ברק, הם בקושי בסוף הרשימה.
ההורים מלינים כי השערורייה הגדולה היא, "שאפילו לא סופרים את ההורים והילדים המסכנים האלו". אף גורם מהעירייה לא הודיע על כך מראש. וגם אין עם מי לדבר.
"אנחנו לא מעניינים שם את אף אחד" אמר הורה נוסף ומוסיף בכאב עצום שנשמע מקולו, "יש לי 2 ילדים במסגרות מיוחדות. אחרי שבועיים ימים של קושי שאני לא מאחל לראש העיר ולאף אחד בעירייה, היינו בטוחים שנוכל קצת לנשום. להשתחרר. ולצאת לעבודה. היה ברור שהלימודים מתחילים. ואז, אתה קם בבוקר, ובלי שהתכוננת לכך, אתה מבין שתיאלץ להישאר בבית עם הילד - ההסעה לא מגיעה".
ישנם ילדים שיש אפשרות לנייד אותם במונית או ברכב, וניתן להסתדר בכוחות עצמיים, אך במקרים קשים הנדרשים להסעה מיוחדת, אין עצה ואין פתרון. נשארים בבית.
"עד מתי? עד שבעירייה מישהו יתעשת מהאדישות המזעזעת הזו וידאג להסעות. עד שיניחו את כל הפוליטיקה בצד. ויבינו שעם ילדים והורים כאלו לא מתעסקים. "פוליטיקה זה אולי נחמד ומהנה. אבל לא על חשבון החלשים והאומללים", אומר ההורה.
ניסינו להשיג את תגובת עיריית בני ברק, אך היא לא התקבלה עד לפרסום הכתבה והיא תפורסם לכשתגיע.