היו פעם שלושה סוחרים שנכנסו לשותפות, יצאו ביחד ליריד לקנות סחורות, כשהגיעו השאירו את הכסף אצל בעל המלון שהיה נאמן על שלושתם ומכיוון שעדיין לא מספיק הכירו סיכמו עם בעל הבית שייתן להם את הכסף רק אם יבואו שלושתם ביחד, בינתיים יצאו למסע קניות ובכל מקום השאירו את הסחורות במטרה לאסוף הכל בפעם אחת, כשסיימו חזרו למלון ואמרו לצעיר שביניהם "לך אתה ותאסוף את הסחורות", הלך הצעיר לבעל המלון וביקש את הכסף אך בעל המלון אמר שאינו יכול לתת לו רק אם כולם יבואו ביחד.
צעקו לו השניים מחדרם שהוא יכול לתת לו ואכן נתן לו, משעברו השעות והשותף לא חזר הבינו שני השותפים שנפלו בפח, באו לבעל הבית ואמרו לו תן לנו את הכסף אמר להם נתתי לחבר שלכם אמרו לו אבל הרי סיכמנו שתתן את הכסף רק אם אנחנו שלשתינו ביחד, הלכו השותפים ותבעו את בעל המלון למשפט, השופט ששמע את פרטי הסיפור הצדיק את השותפים וחייב את בעל המלון לשלם תוך חודש את מלוא הסכום, הסתובב לו בעל המלון בעצבות גדולה ולא ידע מהיכן ישיג סכום כסף כה גדול.
בינתיים הגיע אל מלונו אורח מירושלים שראה אותו ושאל למה פניך נפולות, סיפר לו המלונאי את כל הסיפור, אמר היהודי אל דאגה אני אבוא איתך לבית המשפט ואני מתחייב שלא תצטרך לשלם כלום ואכן ביום המשפט הגיע היהודי עם בעל המלון ואמר לשופט חברי מעונין לשלם את הסכום המלא אבל על מנת לעשות זאת הוא חייב שיבואו שלשתם כפי שסוכם יביאו נא שני השותפים את השותף השלישי ויקבלו את מלוא הסכום...
פרשתינו פותחת במצות הבאת הביכורים לבית המקדש אדם עבד קשה, זרע וחרש, והנה סוף סוף הגיעה השעה והוא רואה פירות צריך דבר ראשון לקחת את הפירות הראשונים ולהביאם לבית המקדש לכוהנים. כאשר במעשה זה מראה האדם עד כמה חזקה אמונתו בה' שברכת ה' היא תעשיר ואינו חושב שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה, מצוות הביכורים החלה רק לאחר כניסתם של עם ישראל לארץ ורק לאחר 14 שנה בהם כבשו וחילקו את הארץ ליושביה כנאמר בכתוב כי תבוא אל הארץ... וירשתה וישבת בה.
אפשר להבין למה התורה אומרת שהאדם ימתין עד שייקבע במקומו ואז יתחיל לתת כי רק אז יוכל להתחיל לגדל פירות ולתת אבל מדוע ציוותה התורה שכל עם ישראל ימתינו עם מצווה חשובה זו 14 שנים? הרי חלק גדול בעם כבר קיבל את מקומו וקבע את עצמו ולמה לא יתחילו לתת ביכורים מיד ברגע שיוכלו ?
אלא שכאן מעבירה לנו התורה מסר מאוד חשוב, מצות הביכורים צריכה להיעשות בשמחה כנאמר בפסוק ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' ושמחה אמיתית היא רק כאשר כל העם כולו נמצא כל אחד במקומו יהודי אינו יכול לשמוח כאשר יש יהודי נוסף שעדיין לא הגיע אל המנוחה והנחלה ועל זה נאמר ברכינו אבינו כולנו כאחד הקב"ה אומר לנו "אם אתם רוצים לקבל את ברכתי עליכם לבוא כולכם ביחד".
מצוות הביכורים קיימת גם בשדה הרוחני של האדם כאשר את ראשית הפירות על האדם לתת לה' אם זה בהתעוררו משנתו לתת את הדקות הראשונות לתפילה לאלוקים, אם זה את כספו הראשון לתת לצדקה ואם זה בכוחו את כוחו החזק להקדיש לקיום מצוות ובעניין זה יכול אדם להרגיש אני את נפשי הצלתי עשיתי את הנדרש ממני ומה איכפת לי מה קורה עם יהודי אחר ועל זה אומרת לו התורה שעם ישראל חיכה עד שכל יהודי יגיע למנוחתו ונחלתו וכך גם אתה אינך יכול לשמוח עד שלא תראה שלכל אחד יש את כל הנצרך לו בגשמיות וברוחניות.
יהי רצון שנשכיל לבוא אל הקב"ה "כולנו ביחד" ולבקש שיביא אותנו אל המנוחה והנחלה מתוך שמחה של הגאולה האמיתית והשלימה.