מחד, ידועים דברי השולחן ערוך כי "דברי תורה משמחין את הלב, שנאמר 'פקודי ה' ישרים משמחי לב' (תהלים יט ט)", שבשל כך הוא פוסק כי אסור בתשעה באב ללמוד תורה אף בהרהור, אך מאידך, הלילה בו נגזרה בכיה לדורות דורש מאיתנו חשיבה מעמיקה והתעסקות ראויה, כדי שלא נעבור את הצום מתוך דברים בטלים.
אמנם לימוד תורה נאסר מחמת השמחה שהוא גורם, אך ישנן גמרות מעניינות ומרתקות בעלות ערך מוסרי רב, ובמיוחד ליום זה. חשוב לציין כי גם במה שהותר ללמוד, אסור לעיין בקושיות ותירוצים אלא לימוד גוף העניין בלבד.
להלן הרשימה המלאה, המותרת:
• נ"ך: ספר איוב המספר על צרותיו של איוב ועל אמונתו העצומה בקב"ה, וכן ספר ירמיהו וספר מלכים העוסקים בענייני החורבן ומה שהוביל אליו.
• תלמוד בבלי: הסוגיא בפרק שלישי ממסכת מועד קטן ('אלו מגלחין') העוסקת בהלכות אבלות ומנודה ופרק הניזקין במסכת גיטין העוסק בסיפורי החורבן (דפים נה ע"ב, עד נח ע"א)
• תלמוד ירושלמי: סוף מסכת תענית, העוסק בחורבן.
• מדרשים: מדרש איכה ומדרש רבה.
• מוסר: על אף שבספרי המוסר מובאים פסוקים, מותר ללמוד בהם מאחר ומביאים את האדם לתשובה.
• הלכה: הלכות תשעה באב והלכות אבלות.
כידוע, צום ט' באב הוא הזדמנות לעצב את הרמה הרוחנית של הבית, ולכן אפשר וכדאי לשבת עם הילדים וללמוד יחד איתם את הסיפורים שהובילו לחורבן ועל ידי כך להעביר להם את המסר החד בצורה בריאה.
יצויין, כי גם מי שרגיל לומר בכל יום "פרקי תהלים", "סדר מעמדות" או "חק לישראל", לא יאמרם עד אחרי השקיעה במוצאי תשעה באב, אלא ישלים אותם ביום שלמחרת.
מי יתן, והזכויות של לימוד התורה והאבל על חורבן בית ה', יעמדו לנו שנזכה יחד עם כל עם ישראל להיות מאלו הרואים בבניינו, בקרוב בימינו.
נערך בסיוע הרב נפתלי ווסרמן.