דף טו
א. מהו הערכין המטלטלין דבשלשה 1. שומת כלי, דהמתחייב לתת ערכו עליו לשלם את דמיו, ותני ערכין של מטלטלין. 2. מתפיס מטלטלין לפרעון חובת ערכו, ותני מטלטלין של ערכין. 3. באומר ערכי עלי גובין ממנו מטלטלין בשלשה, והטעם שמא יטעה.
ב. דיני הריגת בהמה בכ"ג 1. שור שרבע נקיבה בכ"ג, שהוקש לאשה שנא' והרגת את האשה ואת הבהמה. 2. שור שרבע זכר בכ"ג שנא' קרא יתירא כל שוכב עם בהמה, ונכתב בלשון שוכב להקיש זכר שוכב לנשכב. 3. שור נסקל בכ"ג, שנא' השור יסקל וגם בעליו יומת. 4. שור שעלה להר סיני בכ"ג, דהוקשה בהמה לאיש.
ג. בעינן דלמא הבעלים של שור שהרג אדם במיתה, והדחיות 1. מדכתב השור יסקל וגם בעליו ש"מ לתשלומין, ובעי למימר דלמא יומת אתי לאקולי דאינו נסקל, ודחי דא"א שאם שורו הרג יהיה חמור מאילו הוא עצמו הרג. 2. דלמא לאקולי מסייף כמ"ד סייף חמור מחנק, וקשיא למ"ד חנק חמור מסייף. 3. מהא דכתיב לא תקחו כופר לנפש רוצח ש"מ דאין הבעלים נהרג, ודחי דאדרבה כששורו הרג יכול לפדות את עצמו בממון ולעולם יהא דינו במיתה. 4. למסקנא ממעטינן את הבעלים ממיתה שנאמר מות יומת רוצח הוא, דחייב מיתה רק על רציחתו ולא על רציחת שורו.
ד. דין חיות רעות 1. לת"ק מיתתן בכ"ג, לר"ל דווקא כשהמיתו ולר"י אף שלא המיתו, ונחלקו האם יש להם תרבות ובעלים. 2. לר"א כל הקודם להרגן זכה, לר"י בלא הרגו וזכה בעורן, ולר"ל בהרגו וזכה היינו לשמים. 3. לר"ע רק בנחש כל הקודם להרגו זכה.
ה. איזהו דינו של שבט דבעי סנהדרין גדולה 1. חילול שבת אין חילוק, אלא דווקא בע"ז. 2. שבט שהודח, קשיא דעיר הנדחת הויא מאה איש או רובו של שבט ועכ"פ לא כולו. 3. מיתת ב"ד לנשיא שבט, דחשיב גדול. 4. בעסקי נחלות וכתחילת א"י, ודחי דאינו שוה לכך לגמרי. 5. שבט שהודח, דנהרגים כיחידים ונידונים ברבים.
שאלות לחזרה ושינון
א. מהו הערכין המטלטלין שהם בשלשה, וביאור הלשון (3)
ב. דיני הריגת בהמה בעשרים ושלשה דיינים, ומנין (4)
ג. מדוע לא אמרינן שהבעלים של שור שהרג אדם אף הם יהיו במיתה, כפשטיה דקרא וגם בעליו יומת (4)
ד. השיטות בדין חיות רעות המקרה ומה הדין (3)
ה. מהו דין השבט שצריך סנהדרין גדולה (5)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com