מהומה בכנסת בעקבות הדיון בחוק הלאום, הדיון התפתח לטונים גבוהים כבר עם תחילתו וח"כ אחמד טיבי הוצא מהאולם על ידי יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה, לאחר שצעק כי החוק גזעני. בהמשך גם הח"כים אילן גילאון ומיכל רוזין נאלצו לעזוב את הדיון לאחר שהתפרצו לדבריו של השר ח"כ יריב לוין.
חוק הלאום, שבמליאת הכנסת ניסו לזרז את חקיקתו אך הדבר לא צלח, נידון הבוקר (יום ד') שוב, והפעם בוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך זה. בדיון הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והחוקה אמור היה להשתתף ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הוא ביטל את הגעתו "עקב התייעצות ביטחונית דחופה".
בדיון בוועדה משתתפים בין היתר שרת המשפטים איילת שקד, יו"ר ועדת השרים לנושא חוק הלאום יריב לוין, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג ואחרים.
ח"כ אוחנה דיבר על חשיבות החוק: "מי שאומר שהחוק הזה הוא גזענות, אומר שהציונות היא גזענות". הוא אמר שיש במדינת ישראל מיעוטים ככל מדינת לאום, ובהם מיעוטים שקשרו את גורלם למדינה. "אנחנו לא מחוקקים כאן כל חוק אנחנו מגדירים את הדבר שקוראים לו מדינת ישראל למען הדורות הבאים. תעודת הזהות הזו תלווה את מדינת ישראל".
לוין דיבר בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שנעדר מהדיון: "החוק הזה לא בא לקבוע דברים חדשים אלא לעגן את הדבר במובן מאליו, שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מאז חקיקת חוק יסוד אדם וחירותו וחוק חופש העיסוק שהדגישו את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, נוצרה מציאות של חוסר איזון כאשר החקיקה שותקת לגבי זהותה היהודית של מדינת ישראל".
השרה שקד אמרה בדיון כי "החוק הזה הוא היסטורי, כל אחד שיושב כאן יצוק את התוכן שלו לתוך החוק, לכן חשוב מאוד לעשות כאן עבודה רצינית. כל ה' הידיעה וכל פסיק חשובים, זה יישאר איתנו לנצח נצחים".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג תקף את אוחנה ואמר: "אתם משחקים באש. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי נקודה. זה ברור, זה כתוב במגילת העצמאות - מדינה שיש בה רוב יהודי ומיעוט ערבי, אזרחים שווי זכויות. לימין יש את חוסר הביטחון הכי גדול לגבי העתיד של מדינת ישראל, כי אתם לא רוצים להיפרד מהפלסטינים. מגילת העצמאות קוראת לשוויון, איפה זה בחוק? אתם מכניסים אש זרה שתקרע את המדינה לגזרים".
ח"כ ציפי לבני הזהירה: "אבל מרגע זה כל דבר חקיקה יפורש לפי זה". היא התריעה: "החוק הוא קבורה למגילת העצמאות, אתם מבקשים לשלול את הזהות של המדינה. מגילת העצמאות קובעת שישראל היא מדינת העם היהודי שתקיים שיוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדלי דת גזע ומין. אם היום מוגשת מגילת העצמאות לממשלת ישראל הנוכחית אתם לא יכולים לחתום עליה. כי אתם אלה שמסרבים להכניס המילה שוויון לחוק".
הצעת החוק נועדה לעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.
כמו כן, מוצע בחוק לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק היסוד. הצעת החוק קובעת כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה לבית המשפט בפירושם.
ההצעה גררה ביקורת נוקבת בשל הנוסח המתגבש לפיו בג"ץ ייאלץ לפרש את חוקי הכנסת לפי הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית לפני הכול, ורק לאחר מכן כדמוקרטית. כלומר, כאשר תהיה התנגשות בין הערכים יגבר הערך היהודי על הערך הדמוקרטי.
נתניהו ביקש להשלים את הקריאה הראשונה עוד לפני היציאה לפגרת הקיץ, כלומר היום. אולם עו"ד אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, הודיע במכתב ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, כי הצעה כמו זו לא ניתן לקדם בלוח זמנים צפוף כל כך: "הצעת חוק היסוד שבנדון היא המעשה החוקתי המשמעותי ביותר שעושה הכנסת מאז חקיקתם של חוקי היסוד בשנת 1992", הסביר.