מבצעים הם בדרך כלל מאורע מבורך בקרב כלל האוכלוסייה. כיוון שאנחנו כל כך רוצים מחירים נמוכים והרשתות כה מעוניינות להציג ארשת של מבצעים רחבים, הן נוקטות בכל אמצעי חוקי לעקוף את האמת ובטקטיקות שיווקיות מטעות - החל ממחיר מבצע הנגזר ממחיר שמעולם המוצר לא נמכר בו (או מחיר שנופח לכבוד תגית המבצע), דרך מוצרים שבמשך כל השנה נמכרים במבצע (משהו קנה פעם בושם במחירו הרשמי?) וכלה ב"ניפוח המחיר" - העלאת המחיר של המוצר או השירות ליום או יומיים, רק לשם הורדתו, במטרה להציג הנחה גבוהה יותר- וליצירתיות אין גבול.
קידום מכירות באמצעות עריכת מבצע, הוא בעל השפעה גדולה על התנהגות הצרכנים, ומוביל לעלייה בכמויות הנרכשות של המוצר. על פי רוב העלייה במכירות נובעת מכך שהשימוש במילה "מבצע", ללא הורדת מחירים אמיתית נלוות, מספיק כדי ליצור העדפה לרכוש את אותו מוצר.
שר הכלכלה בשיתוף עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מובילים את החוק שיבטיח שבזמן "מבצע" תהיה הוזלת מחירים אמיתית. החוק שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת מגדיר:
1. מחיר הייחוס ממנו ניתן לגזור מבצע על מנת להבטיח הוזלת מחיר אמיתית.
2. זמן מוגבל למשך המבצע (שהרי מחיר מבצע על פני תקופה ארוכה מדיי הוא מחיר שוטף ולא מחיר מבצע).
3. זמן מינימאלי בו המוצר צריך להימכר במחיר המקורי לפני היציאה למבצע.
שר הכלכלה אלי כהן: ״מטרת המהלך היא שבזמן מבצע תהיה הוזלת מחירים אמיתית. זאת במטרה לקדם תחרות אמיתית במשק שתתבסס על מחירו של המוצר, איכותו והאטרקטיביות שלו, ולא על שיבוש דעתו של הצרכן. הרפורמה הינה צעד נוסף במאבק להורדת יוקר המחיה. חיזוק מערך ההגנה על הצרכן הישראלי וקביעת כללים שיקדמו צרכנות הוגנת הם הכרחיים. צרכן צריך לקבל את מלוא המידע הנדרש לו על מנת לכלכל בתבונה את החלטותיו ולבצע רכישה מושכלת".