לאור המתיחות סביב הר הבית והחשש מפני המצב הביטחוני המתערער בעקבות כך מתריע העיתון "יתד נאמן", במאמר מערכת הבוקר (ראשון) מפני ה"הזויים" העולים להר ומסכנים את כולנו.
במאמר, נטען כי "התגרות זו, קל וחומר בימים אלו, וההתפרצות של הלאומיות, הינן מסוכנות ביותר. הן מלבה את האש והתבערה, וחלילה עלולות להביא לשפיכות דמים גדולה. הזויים הלכו בו, בהר הבית ששמם, ובמקום גאולה כפי שהם מדמיינים, עלולה חלילה לפרוץ מלחמה גדולה עם בני ישמעאל".
"כיכר השבת" מגיש את עיקרי המאמר:
ימים אלו של בין המצרים, ובוודאי כעת כשאנו נכנסים לחודש אב, הם ימים שעם ישראל צריך להיזהר בהם שבעתיים מלהתגרות באוייביהם, בוודאי במקום הקדוש והמקודש ביותר – הר הבית. אין ספק שהעימות והמתיחות הגדולה סביב הר הבית דווקא בימים אלה, אינו מקרי. במקום שלפחות בימים אלה "נישתמיט מיניה דריע מזליה", אנו מגבירים את ההתגרות, מעלים את רף הפגיעה במקום המקדש על ידי יהודים ר"ל, והכיצד נבקש שהשקט והשלווה ישררו במקום מקודש זה?
במה דברים אמורים? לאחר הפיגוע הנפשע בהר הבית, נסגר ההר לעליה של אנשים. ואולם כאשר נפתחו השערים מחדש, כולל המגנומטרים שהוצבו כדי לבצע בידוק ולמנוע הכנסת נשק ואמצעי לחימה דוגמת אלו שעמם בוצע פיגוע הטרור שבו נרצחו שני השוטרים הדרוזים, המוסלמים היו אלו שסירבו להיכנס ולעבור דרך שערי הבידוק, בעוד יהודים, כולל כאלה שחזותם החיצונית העידה עליהם שלכאורה הם נמנים על הציבור החרדי (רק לכאורה, משום שיהודי החרד לדבר ד', לא יעז לעשות כדבר הזה חלילה, לא בימי בין המצרים ולא בכל ימות השנה), הזדרזו לעלות בהר ולחגוג את פתיחת השערים מחדש.
ביום שני שעבר, וגם בימים שלאחר מכן, הר הבית היה שומם, למרות השערים הפתוחים. שומרי הווקף לא היו שם, המוסלמים נשארו בחוץ, וגם המוסלמים הזקנים המשועממים שמגיעים לשם סתם כדי להעביר את היום, הדירו רגליהם. וזה כמובן לא בגלל החום הכבד. עשרות היהודים שכן עלו להר, ר"ל, עלזו ושמחו על היעדרם של המוסלמים, כאילו כבשו את המקום ובונים את בית המקדש. "זהו יום היסטורי. ההרגשה מרוממת. זה לא קרה מאז מלחמת ששת הימים. השתחררנו מעדת העורבים שהקפידו שלא נתפלל. עכשיו אפשר ללכת בלי שמירת האויבים המוסלמים", אמרו העולים לעיתונאים, ושידרו תחושה שהנה הנה הגיעה הגאולה.
עליית יהודים להר הבית, כידוע, אסורה מכל וכל, באיסור כרת. מרנן ורבנן זצוק"ל ויבדלחט"א, הזהירו ומזהירים כל השנים מפני עליית יהודים חלילה להר הבית. קבוצת יהודים הזויה זו, סוג של כת משיחית, מתעלמת לחלוטין מן האיסור החמור, ולא זו בלבד, אלא חוגגת ומחצינה את ה"אירוע", כאילו מדובר ביום חג, ביום של גאולה, ביום של כיבוש ההר בחזרה מידי המוסלמים, והנה הנה בית המקדש נבנה. הלוואי ובית המקדש היה נבנה. אנו מתפללים שלוש פעמים בכל יום לבניין ירושלים: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם". אולם מה נעשה ולדאבון ליבנו ולמחשך עינינו, ירושלים עדיין חרבה ובית המקדש לא נבנה? נמשיך כמובן להתאבל ולבכות את הגלות, ובוודאי ובוודאי שלא נתנהג כגדולי ההזויים ונעבור על איסורים חמורים ביותר.
התגרות זו, קל וחומר בימים אלו, וההתפרצות של הלאומיות, הינן מסוכנות ביותר. הן מלבה את האש והתבערה, וחלילה עלולות להביא לשפיכות דמים גדולה. הזויים הלכו בו, בהר הבית ששמם, ובמקום גאולה כפי שהם מדמיינים, עלולה חלילה לפרוץ מלחמה גדולה עם בני ישמעאל. הכל יודעים שהר הבית הוא מקום נפיץ ורגיש ביותר שעיני העולם כולו נשואות אליו, ובמקום להתנהג בכל הנושא בזהירות המירבית, חבורה רעה ואנשי רשע ודמים אלו מחללים שם שמים ברבים, והכל יודעים כמה חמור עוון חילול שם שמים.
לא שמדינת ישראל וכוחות הביטחון נקיים משגיאות בצעדים שבהם נקטו בהר הבית לאחר הפיגוע. המצב שם כל כך נפיץ וברור שאסור לשגות אפילו שגיאה קטנה, משום שכל שגיאה יכולה חלילה לעלות ביוקר רב. פיצוץ על רקע דתי עם המוסלמים, זה הדבר האחרון שמדינת ישראל צריכה כעת. מאות ואלפי המוסלמים שסירבו לעבור דרך השערים המגנטיים בשל ההוראות שקיבלו מאנשי הדת, לא הלכו הביתה אלא הפגינו באלימות והתפרעו, יידו אבנים ובקבוקי תבערה. שוטרים ומפגינים נפצעו, ומכל מדינות ערב עלו קולות מחאה. נתניהו שבאחרונה מתגאה מאד בהישגים המדיניים שלו ויכולתו להרחיב את הקשרים של ישראל למחוזות כמו אפריקה וגם חלק ממדינות ערב, ההתפתחויות האלימות בהר הבית זה הדבר האחרון שהוא היה רוצה שיקרה.
ישראל נקלעה למצב מביך בהר הבית, ולא בטוח שנהגה בתבונה וברגישות. אין ספק שבעקבות הפיגוע החמור היה צורך לנקוט בצעדים ולעשות הכל כדי שחלילה דבר שכזה לא יקרה שנית. אבל לא בטוח שההחלטה להציב את השערים המגנומטרים, סמוך ונראה לפיגוע ולאחר סגירת ההר, זה היה הצעד הנכון והמתבקש. צעד כזה עושים בתיאום, בהידברות, או שלא עושים בכלל. לא קמים בבוקר וקובעים עובדות באופן חד צדדי במקום הכי נפיץ בעולם. באש לא משחקים. זה לא מצביע על חוכמה יתירה או על פעולה מתוך יישוב הדעת. זה נראה יותר כמו מעשה מתוך היסטריה.
כעת, לאחר שאותם שערים כבר הוצבו, להסיר אותם זה שוב בעיה מאד מורכבת ולא פשוטה. אם המגנומטרים ייעלמו מהשטח, לפי דרישת המוסלמים, הדבר ייראה וגם יתפרש ככניעה ללחץ הערבי, וזה אסור שיקרה. מנגד, אם ישארו במקומם, אף אחד לא יודע מה יילד יום. האם המהומות יימשכו? האם האלימות תגבר? האם העולם המוסלמי ירגע או שהזעם, המחאות וההפגנות רק יתרבו ויתרחבו. והאם בכלל במצב שכזה ניתן להחזיר את החיים לשיגרה? בקיצור, מצב בלתי נסבל, מצב שאליו נקלעה מדינת ישראל רק בשל התנהגות חפוזה ומתוך פאניקה.
ולמרות כל זאת, ברור שהדבר החמור ביותר, אשר יותר מכל, בגינו חבית אבק השריפה ששמה הר הבית יכולה להתפוצץ, זה עליית היהודים להר. ההתגרות החמורה, ודווקא בימים אלו שבהם אנו מצווים לישתמיט מיניה. התמונות והציטוטים של היהודים, כולל ה"חרדים" שבקבוצה ההזויה, חוגגים ושמחים ככאלו שכבשו בחזרה את המקום מהמוסלמים, אין ספק שיש בהם כדי להצית את כל האיזור, סכנה אמיתית.
ראו הוזהרתם. היזהרו לכם מעלות בהר ונגוע בקצהו. על זה היה דוה ליבנו, על אלה חשכו עינינו.