דף ה
א. קבלת רשות לדון 1. מי שקיבל רשות מריש גלותא לדון, דן יחידי ופטור אף אם טעה. ואם לא קיבל רשות חייב לשלם, אא"כ קיבלוהו עליהם לגמרי. 2. סמיכת הריש גלותא דבבל מהניא לא"י, דבבבל נקרא שבט ובא"י מחוקק, אבל סמיכת א"י מהני רק עד לעיירות שבגבול בבל. 3. צריך לקבל מרבו רשות יורה יורה, משום המעשה בתלמיד שהורה על מי ביצים שאינם מכשירין לקבלת טומאה והבינו בטעות שכוונתו על מי בצעים. 4. אסור לתלמיד להורות במקום רבו עד ג' פרסאות, ובמקום אפרושי מאיסורא שרי. 5. מהני סמיכה לפלגא, מהא דרבי סמך את רב יורה וידין ואל יתיר בכורות. 6. מהני סמיכה לזמן, מדר' יוחנן ור' שמן.
ב. מדוע רבי לא סמך את רב להתיר בכורות 1. א"א לומר דלא חכים, שהרי קרא לו בן אחותי ע"ש חכמתו. 2. א"א לומר דלא בקי במומין, שהרי למד זאת י"ח חדש. 3. לחלוק כבוד לרבה בר חנה שירד לבבל לפניו. 4. כיון שהיה בקי טובא, חייש שאחרים יטעו לדמות ממנו מלתא למלתא ויתירו מום עובר.
ג. מספר הדיינים בדיני ממונות, סיכום 1. בהודאות והלואות: לרב אחא אחד כשר מדאורייתא, ופסול משום גזירת יושבי קרנות. 2. מי שקיבל רשות מריש גלותא, יכול לדון ביחיד. 3. אם בעלי הדינים קבלו את הדיין עליהם יכול לדון, וחוזר רק אם טעה בשיקול הדעת. 4. לשמואל, שנים כשרים ונקראים ב"ד חצוף. 5. שלשה הדיוטות כשרים אף למ"ד דנאמר עירוב פרשיות, כדי שלא תנעל דלת בפני לווין. 6. גזילות וחבלות בשלשה ובעינן דווקא מומחין, ולרבי חמשה.
שאלות לחזרה ושינון
א. דין יחיד מומחה, והלכות קבלת רשות לדון (6)
ב. מדוע רבי לא סמך את רב גם להתיר בכורות (4)
ג. סיכום מספר וסוג הדיינים בדיני ממונות (6)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com