בתקופה האחרונה פורסמו מודעות ברחבי ירושלים בהן מואשמים מתנגדי ההסדר בין 'ועד הישיבות' לצה"ל לצורך מתן דיחויים לבני הישיבות - ב"ציונות".
במנשרים הללו הובאה בהן עדותו של הרב אליקים שלזינגר מלונדון בספרו 'הדור והתקופה', בו הוא מספר שבימי הקמת המדינה היו גורמים שהתנגדו להסדר של ראשי הישיבות עם המדינה, והוא שמע מגאב"ד העדה החרדית מהרי"צ דושינסקי זצ"ל שהביע התנגדותו לאותם גורמים, וטען כי הם "ציונים" שלא מאמינים בבעיות שהמדינה יכולה לעשות לבחורי הישיבות אם לא יהיה כזה הסדר.
בעקבות כך מפרסם כעת הרב אליקים שלזינגר מכתב בו הוא מבהיר את דעתו, כי אין לדמות את המצב אז למצב היום, כאשר היום הוברר ש"הציונים הרבה הרבה יותר גרועים מאז".
"מחאת המזרונים" של אנשי 'העדה החרדית' מול כלא 4: לשחרר את ה"לא מתייצבים (צילום ארכיון: באדיבות המצלם)
כאמור, במודעות שהופצו לפני כשבועיים בירושלים תחת הכותרת: "דעת תורה של מרא דארעא קדישא מרן רבי יוסף צבי דושינסקיא זיע"א גאב"ד ירושלים ורבה של היהדות החרדית בארה"ק", הובאה עדותו של הרב אליקים שלזינגר שהיה נוכח בעת שהוחלט על ההסדר בין ועד הישיבות לצבא: "...כשרצו הציונים לקרא לגיוס את תלמידי הישיבות והיו אז חילוקי דעות בין הגדולים אם לישא וליתן עמם כדי להגיע לאיזה הסכם לפטר את בני הישיבות, או לעמוד כנגדם לבלתי לעשות כל מו״מ כלל, ונקרא אז אסיפה של רמ"י הישיבות מטעם ועד הישיבות וגם בקשו שהכוללים בירושלים ישלחו שני באי כח לחוות דעתם, ואנכי הייתי אחד מהם".
"בשעת האספה היו שאמרו לנהוג במו״מ, והיו כנגדם - וביניהם היה גם הרצ"פ פרנק ז"ל - שיצא בקנאות לבלתי לבא במגע אתם כלל בענין זה. אחר כך שאלו אותנו והבעתי דעת בני הישיבות גם כן שלא לענות להצווים שלהם ולא לדבר איתם כלל. אז העמידני מזכיר ועד הישיבות להעיר לי כי בדעתי זה אני מתנגד לדעת מורי ורבי אדמו״ר הגרי״ץ דושינסקי זצ״ל שציווה לאסיפה על ידו חוות דעתו לבא עם השלטון לאיזה סדר בזה הענין".
"הוחלט שאלך לשאול את דעתו של אדמו״ר זצ״ל באמצע האסיפה, ולפלא כי אישר בזה דברי מזכיר ועד הישיבות, והסביר לי טעמו כי פן ח"ו בחור אחד מהישיבה יאחר לחזור בערב, הלא הוא יחרד פן ח״ו נגעו בו לרעה. אמנם רבי פסח פרנק אינו חושד בהם כל כך, על כן אומר להתקוטט איתם. אבל בעיני, הציונים חשודים על שפיכות דמים ממש והאיך לא אשתדל להשיג פטור ע"י מו״מ. וכן הוחלט בשעתו".
בשל המודעות עם הציטוטים הללו, מבהיר בימים האחרונים הרב אליקים שלזינגר את דעתו שכיום המצב שונה ואינו דומה לאז: "אמנם ברור שהדמיון אינו עולה יפה כלל", הוא כותב, "בימים ההם עושי ההסכם היו באמת גדולי ראשי הישיבות זצ"ל ובשעה ההיא עוד לא חלמו הציונים שיכולים ח"ו לעקור את היהדות והבינו שיש לפטור את בני הישיבה מצבאם הטמא, וכן היה הנוהג מאז ועד לפני כמה שנים, וגם זה רק מפני שבלי זה שמא עלולים להזיק".
"אולם היום אשר בעוונותינו הרבים הציונים של היום החליטו ר"ל לעקור הכל ותכניתם שלא להשאיר חלילה אף שומר תורה ומצוות אחד בארצ ישראל... ולא עוד אלא אז היה רק חשש שמא ח"ו יריעו לבחור אחד, והיום כל מי שנמנה עמהם בהתייצבות אצלם ח"ו ברור שיריעו לו בהשפעה איומה להיאבד ח"ו, אינו דומה כלל לחוו"ד של אדמו"ר זצ"ל בתחילת המדינה", הוא כותב.
"...ובזה עוד לא נגעתי כלל, שברור מדינא שההתיצבות של היום הוא חלק מגזירת השמד, ושותפת והסכמה למהלך הסופי שלהם שברור שהוא לא פחות מערקתא דמסאני, ומי יקח אחריות להורות לרבים להקל בזה, ואשרי לאלה בעלי רוח שזוכים לעמוד בניסיון האחרון הזה לקדש שם שמים", מסיים הרב שלזינגר את מכתבו.