סערת מכתב הרבנית עמית להגר"א פלדמן ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור ומחשובי גדולי התורה בארה"ב לא יורדת מסדר היום. הרבנית העלתה במכתבה שנחשף לראשונה בכיכר השבת טענות קשות כי משפחת טולדאנו שרויה בצער וכי עסקני הפלג הירושלמי ניצלו את הבחור ישראל מאיר טולדאנו לצרכי המאבק נגד הגיוס, תוך שהיא מפרטת טענות קשות במיוחד על השימוש שנעשה ע״י עסקני הפלג בבחור הצעיר ובבני משפחתו. בסוף השבוע חלה התפתחות נוספת כאשר הבחור ישראל מאיר טולדאנו התיישב להשיב לגאון רבי אהרון פלדמן במכתב משלו, בו הוא מציג את הדברים מהזווית האישית אותה הוא חש. המסמכים המלאים בתחתית הכתבה.
במכתבו מגולל טולדאנו את הקשר המשפחתי האדוק עם הגר"ש אוירבך שאף שלח אותו ללמוד בישיבת גרודנא והכריע עבורו בצמתים בחייו, לאחר מכן מספר טולדאנו בפרוטרוט על החוויה הרוחנית אותה חווה בין כתלי הכלא הצבאי וטען כי "זו הייתה מקפצה רוחנית משמעותית בחייו".
לבסוף מתייחס טולדאנו לדברי הרבנית עמית ומספר כי הופעלו על הוריו לחצים ריגשיים רבים כבר מספר שנים - מאז שהפסיק להתייצב בלשכת הגיוס. בהקשר לכך חושף טולדאנו כי הגאון רבי אביעזר פילץ ראש ישיבת תפרח הורה לאביו להתעלם מהלחצים הללו כי ׳דעת תורתו של הגר״ש אוירבך אינה זקוקה לאישור של אף אחד׳.
לסיום מעביר טולדאנו ביקורת חריפה על מי שלחץ ריגשית את הוריו וטוען כי עברו חודשיים מאז שיחרורו מהכלא הצבאי ומשום מה לא שמע מהם כל התעניינות אודות מצבו, וחבל, טוען טולדאנו, כי אז היה מספר להם על תחושותיו ועל התעלותו, אלא שאלו פועלים מ׳קנאת אש זרה אשר לא ציווה השם׳ מסיים טולדאנו.
לאחר מכן ממשיך טולדאנו וכותב לגר"א פלדמן שאלות בדברי תורה אודות הסוגיה בהם הוא עסוק כעת בבית המדרש בו לומד.
המכתב המלא:
"לכבוד ראש הישיבה הגאון הגדול ר׳ אהרון פלדמן שליט״א
שמי ישראל מאיר טולדאנו מהעיר אופקים שבנגב.
מודה אני לפני הקב״ה ששם חלקי מיושבי בית המדרש ולא שם חלקי וכו׳, ברוך השם שזיכני להיוולד בבית הורי היקרים בית גדול לה׳ ולתורתו, בית שכל כולו ספוג בתורת השם ויראתו, בית שזכה ויזכה להעמיד גידולים מפוארים לה׳ ולתורתו, ובעזרת ה׳ ימשיך הלאה וכה יתן ה׳ וכה יוסיף.
כאשר זיכני הקב״ה לגדול בצילו של אאמו״ר שליט״א שהלא הוא תלמיד חכם מופלג מאוד אשר הוא בקי בכל התורה כולה, שיושב והוגה בתורה הקדושה יומם ולילה ממש, ומוסר נפשו על התורה. ובצילה של אמי מורתי שתחי׳, אשר היא לו עזר כנגדו אשה גדולה וחסודה שרודפת צדקה וחסד כל חייה באופן מיוחד ממש.
כאשר אאמו״ר שליט״א זכה ללמוד בימי בחרותו אצל רבינו מרן ראש הישיבה הגר״ש אויערבאך שליט״א בישיבת ׳מעלות התורה׳ כאשר היה לו לאב ממש כאשר דאג לו לכל צרכיו הן ברוחניות הן בגשמיות, לאחר חתונתו הלך אבי לגור בעיר אופקים מקום מגורי אמי טרם חתונתה, וזכו יחדיו להקים את משפחתם לשם ולתפארה על אדני התורה והיראה כאשר גדלנו הרבה לאור דמותו של רבינו מרן הגר״ש אויערבאך שליט״א.
זכיתי אף אני במשך שנות חיי לקבל את עצתו והדרכתו של רבינו מרן הגר״ש שליט״א בתחנות חשובות ומרכזיות בחיי ואף טרח כדי לסייעני רבות, ובפרט כאשר הדריכני והמליץ לי בעת לכתי ללמוד בישיבה גדולה - ללכת ללמוד ולהתגדל בתורה ויראת שמים בישיבת ׳גרודנא׳ במחיצתו של רבינו הגאון הגדול ר׳ דב צבי קרלנשטיין זצוק״ל, ואף סייעני להתקבל לישיבה זו.
תהלוכה לכבוד טולדאנו, בתקופת מעצרו (כיכר השבת)
זיכני הקב״ה ללמוד בישיבה זו אשר היא בית גידול עצום לתורה ויראה אשר שוכנים בה הרבה תלמידי חכמים מופלגים אשר הם מפאירי גידוליה, ואף אחר הסתלקותו לגנזי מרומים של רבינו הגרד״צ קרלנשטיין זצוק״ל זוכה אני לקבל תורה מאחד מגדולי תלמידיו הגאון רבי נחום רוזנבלט שליט״א בישיבת ׳מאירת שמועה׳ בעיר אשדוד.
והנה כידוע עול הגלות גובר עלינו מיום ליום וחושך יכסה ארץ והבלבול רב והמהומה גדולה, והנה קם לו כאן בארה״ק השלטון הכפרני במזימה וגזירה נוראה אשר היא גזירת שמד נוראית לגדוע אותנו בחורי הישיבות ממקור חיותנו אשר היא התורה הקדושה, וכאשר הם פועלים בתחבולות מתחבולות שונות לדכאותינו ולכרסם בנו ולגייסנו לצבא השמד, שע״י זה הם רוצים לשלבינו ולערבינו בתוכם, ובזה בעצם ״לחלן״ אותנו, ומחמת כך ח״ו ש׳לא יזכר שם ישראל עוד׳.
והנה בחסדי השם יתברך עלינו - קם ציבור גדול ורב בארץ ישראל אשר צועד בדרכם של רבותינו מצוקי ארץ מעתיקי השמועה זכרונם לברכה ובראשם גדולי ראשי הישיבות מרנן רבנן ותלמידיהון, ובראשם רבינו מרן ראש הישיבה הגר״ש אויערבאך שליט״א - ללחום ולעמוד בפרץ מול גזירה נוראה זו, וזיכני הקב״ה ואת בית המדרש שעליו אני נמנה להיות חלק מציבור חשוב ואיכותי זה.
במוצאי יום הפורים יום קבלת התורה מאהבה הגיעה משטרה צבאית (ובאותה העת שהיתי בביתי מחמת שהגעתי מהישיבה לביתי כדי לסעוד עימם את סעודת הפורים) ונלקחתי על ידם אל תוככי הכלא הצבאי.
ובחסדיו העצומים עלי, עזרני הקב״ה, והם חשבוה לרעה אך הוא חישבה לטובה, כמובן שבית הכלא זה לא המקום הייעודי לבחור ישיבה, אך כיהודים נאמנים לה׳ ולתורתו אנו עושים את המוטל עלינו למרות כל קושי ובעייה כל שהיא אשר עלולה להיות בדרך. וכפי שחינכונו רבותינו שאדם לא צריך לבקש להגיע לידי כזה מצב אך כשהקב״ה מזמן לנו מצב כזה רצונו הוא לגדלינו ולרוממינו ע״י נסיון זה.
בעת מעצרי, למדו בישיבתי מסכת כתובות, וכשנעצרתי לקחתי עימי יחדיו את הגמרא - ואמרתי לעצמי שבית המעצר לא יכניע אותי ולא ישנה את תכניותיי לסיים את המסכתא כתובות ולהמשיך ולגדול מעלה בתורה בעזר״ה.
עזרני הקב״ה לדבוק בתורה הקדושה בכל עוז אפילו במצב זה וללמוד ולהגות בתורה בכל מצב ובכל עת ללא הפסקה, עד אשר עזרני לסיים מסכת כתובות כבר בפסח (בעת שהשתחררתי לחופשה בת ג׳ ימים לליל הסדר), כאמור הקב״ה חישבה לטובה וזכיתי שע״י העמל בתורה הגדול שעמלתי שם התרוממתי מאוד עד אשר כדי כל רואי שם ראו ׳כי שם ה׳ נקרא עלי׳, הקידוש השם העצום שזכיתי ונעשה על ידי כשהייתי שם יקשה לתאר, כל מי שהיה שם הן העצורים והן המפקדים כיבדוני מאוד כאשר נכחו לראות את אורחות חיי כעבד ה׳ אשר התורה מגדלתו ומרוממתו (עד כדי אשר ביקשו ממני לפעמים ללמוד עימי, לשמוע שיעור תורה, דבר תורה, חיזוקים), ההשגות הגבוהות שהיו לי שם בקרבת השם היו גדולות - הן בשטייגען העצום, הן בתפילות הזכות, הן במחשבות הנעלות, והן בהרגשות המרוממות.
מאוד תפסה אותי המחשבה ׳איך יכול להיות שבחור ישיבה פשוט יזכה לכזאת זכות עצומה כאשר הוא נהיה בחוד החנית במאבק מול השלטונות בגזירה נוראה זו, וכאשר הם חושבים לשבור אותי ואת הציבור בכלל בזה שהם שמים אותי בכלא, ואני עומד מולם בחוזקה ובעוז רוח ומראה להם שדברים כאלה לא יכניעונו ולא ינתקונו ממקור חיותינו ולא ינצחו את האהבה הנוראית שבינינו לבין התורה הקדושה ובורא עולם, שתמורת דברים כאלו לא נמכור את חיינו ואמונתינו - דבר כזה ממוסס את כל כוחם ומזימתם, והלא זה זכות גדולה מאוד׳, וכמו שאמר לי רבינו מרן הגר״ש אויערבאך שליט״א ביציאתי מהכלא ״שהתשובה הניצחת לכל הרדיפות זה הסיום של המסכתא כתובות״.
תיכף לאחר חזרתי לכלא מהחופשה הנ״ל התחלתי לחזור על מסכת כתובות, וזיכני הקב״ה שהצלחתי לסיים המסכת כבר בצאתי מן הכלא לחופשי, אשר דבר זה היה הישג שלא חשבתי שאוכל לו.
ביציאתי מן הכלא כשבועיים לפני ל״ג בעומר, הרגשתי ממש את דברי הפייטן על התנא ר״ש בר יוחאי ״מושב טוב ישבת יום נסת יום אשר ברחת במערת צורים שעמדת שם קנית הודך והדריך״, אשר ממש תאמו לאשר חשתי.
עזרני הקב״ה ודבר זה היווה מקפיצה רוחנית גדולה למעלה מן המשוער, וזכויות רבות וגדולות עומדות בעבורי, ויהי רצון שזכויות אלו יעמדו לי ובעזר״ה אגדל מעלה בתורה ולסייעתא דשמיא בלימוד.
ובוודאי שעזרני מאוד מה שציבור גדול התאגד סביבי לתמוך בי ולחזקני ולעודדני, ובפרט כל משפחתי כאשר עמדה לימיני כל העת לעודדני ולחזק את רוחי, וכן אנשי ׳הוועדה להצלת עולם התורה׳ ובראשם מרן הגר״ש שליט״א אשר דאג לכל הפרטים עד לקטנים שבהם במסירות רבה.
מאוד שמחתי לראות שבצאתי מהכלא הגיעו אליי אנשים הן מהציבור שאני נמנה עליהם שאוחזים שדרך המלחמה בגזירה זו היא כך, והן מהציבור שחולקים וסבורים שדרך המלחמה אחרת היא, ניגשים ואומרים לי ״אשריך שנתפסת על דברי תורה״ אשר בזה הם מביעים שמטרתינו נגד גזירה זו אחת היא, גם אם הם סבורים שהדרך אחרת היא.
ומבלי לגרוע חלילה בזכויותיהם של אישי ציבור ודמויות חינוכיות, אציין כי המעורבות שלהם בנושא הגיוס (שהיא מן החמורות ומסורה רק לגדולי ישראל) לא החלה מיום המעצר, אלא כבר שלוש שנים מאז שהצטרפתי ללגיונו של מלך שאינם משתתפים עם גזירת השמד, - מפעילים הם לחץ ריגשי על הוריי, וכבר מאז הורה ראש הישיבה של ישיבת תפרח לאבי מורי ורבי - להתעלם מהם, כי הדעת תורה של מרן הגר״ש אויערבאך שליט״א אינה זקוקה לאישור או הסכמה של משפחה כזו או אחרת.
לפלא בעיניי כי מהיום בו שוחררתי מהכלא ועד עתה כבר עברו חודשיים ימים ולא זכיתי מהם - אותם דורשי שלומי וטובתי, להתעניינות בשלומי והרגשתי, וחבל, כי אז היו שומעים ממני על התחושות המרוממות שעימם יצאתי, ורוח הקנאה של אש זרה אשר לא ציווה השם הייתה מתחלפת בקנאת סופרים תרבה חכמה ובינה ועמידה נחושה אל מול גזירת השמד.
ברוך השם עזרני הקב״ה, ותיכף לאחר שיחרורי מהכלא חזרתי אל ישיבתי הקדושה להגות בתורה ביתר שאת ויתר עוז ולגדול ולהתגדל בעז״ה מעלה מעלה, ואסיים בתפילה שבמהרה יתקיים ׳ומלאה הארץ דעה את ה׳ וגו׳, ובביטולה של גזירה נוראה זו.
ישראל מאיר טולדאנו
