רוסיה וישראל: האימפריה של המירילשווילים

מעורבותו של איש העסקים מיכאל (מיכו) מירילשווילי בחקירת יו"ר ש"ס השר אריה דרעי, בה הוא נחקר יחד עם בנו יצחק, מפנים שוב את אור הזרקורים לאיש שמשתדל להתרחק מתקשורת.

במשך שנים רבות נמנע מירילשווילי בעקביות מחשיפה. השמירה הקפדנית על פרטיות וסודיות עודדה אנשי עסקים לבוא ולהתייעץ אתו בנושאים שונים, היות והם יכלו להיות בטוחים בכך שמה שנאמר למיכאל מירילשווילי לעולם לא יודלף.

הביוגרפיה של האיש שמצליח לשלב בין עסקים בישראל לאלה ברוסיה, בין נדל"ן תשתיות אנרגיה ליהלומים, בין פילנטרופיה לקשרים הדוקים עם הנהגת ש"ס.

מיכו מירילשווילי נולד לפני 57 שנים בעיירה קולאשי שבגאורגיה, שאז הייתה עוד חלק מברית המועצות. מיכאל היה בן של בכיר בתנועה היהודית של גאורגיה, צאצא למשפחה אמידה ששמרה על קשר הדוק עם היהדות לאורך כל ההיסטוריה.

בצעירותו מיכו דווקא לא הפגין נטייה לעסקים או פעילות רוחנית. הוא בחר במסלול של רפואת ילדים ואף נסע לפטרבורג ללמוד רפואה. אך החל משנות ה-80 השינויים הדרמטיים שהתרחשו אז בברה"מ סחבו גם את מיכאל הצעיר, והוא פנה לעולם העסקים.

העסקים של מירילשווילי פרחו במשך שנים רבות, והוא ניהל בהצלחה עסקים שונים הקשורים לאנרגיה, נדל"ן, שטחי מסחר ובידור. בשנת 2001, העלייה לצמרת העסקים הרוסיים נקטעה זאת בעקבות סיפור דרמטי בו היה מעורב שבשיאו נשלח לכלא.

היה זה בשנת 2000, כאשר אביו, שכיהן אז כנשיא יהדות גאורגיה, נחטף בעת שנהג במכונית הלקסוס שלו בכביש מהיר, על ידי קבוצה שהתחזתה לשוטרי תנועה. יומיים אחר כך, אביו הוחזר בשלום.

כעבור שבועיים, נמצאו גופותיהם של שני חוטפים והנהג. מיכו נעצר על ידי הרשויות ברוסיה והואשם במעורבות בחטיפה. ביהמ"ש גזר עליו שמונה שנות מאסר, אך כעבור שש שנים הוא שוחרר מהכלא. לטענתו, בית המשפט לזכויות האדם בשטרסבורג, הכיר בעוול המשפטי ובחפותו וקבע כי הוא לא זכה למשפט הוגן וכי זכויותיו הופרו. עד היום חוגג מיכאל את יום שחרורו בפאר רב באירוע רב משתתפים.

דרכו העסקית בארץ לא הייתה חלקה. הוא הפך לשותפו של עופר נמרודי בחברת הכשרת האנרגיה, ובאוגוסט 2012 רכש 5.2% ממניות החברה תמורת 40 מיליון שקל. אך ההשקעה לא הצדיקה את עצמה. הקידוחים לא הניבו את התגליות המצופות והמנייה קרסה.

מירילשווילי לא התייאש והמשיך לבסס את עסקיו בארץ, כשהוא ממשיך להשקיע בתחום האנרגיה ומרחיב את פעילותו גם לתחומים נוספים.

כשמגיעים לסקירת עסקי משפחת מיראשווילי בישראל אי אפשר כמובן להתעלם מרכישותיו של הבן יצחק מירילשווילי. בארץ מנהל יצחק מירילשווילי את קרן ההון סיכון המשפחתית "כיתעים" ("כי אתה עימדי"), וכיום הוא בעל השליטה בערוץ 20. הוא גם הקים עם שלמה קליש את קרן ההשקעות הון סיכון "ויזרע" (Vaizra) המתמקדת בתחומי ההיי טק.

במקביל ביצע יצחק מירילשווילי מספר רכישות בתחום הנדל"ן ואף התחיל להיכנס לתחום האנרגיה. עד לפני מספר שנים הוא היה ידוע בעיקר ברוסיה, וזאת בזכות פעילותו בתחום הרשתות החברתיות. יחד עם פבל דורוב הוא הקים את הרשת "וי-קונטקטה", שזכתה לפופולאריות עצומה. בשנת 2014 הוא מכר את אחזקותיו, כ-40% ממניות החברה, לפי פרסומים - תמורת 1.2 מיליארד דולר. מאז אותו אקזיט זכה יצחק לכינוי "מארק צוקרברג הישראלי". יצחק מחזיק גם בכ-78% ממניות חברת הנדל"ן "רוטשטיין".

לפי הדיווח ב"כלכליסט", בשליטתה של משפחת מירילשוילי, נכון להיום, מספר רב של חברות פרטיות הרשומות בישראל. כך למשל, על פי רשם החברות, יצחק רשום כבעלים של שמונה חברות פרטיות והאב מיכאל כבעלים של שש חברות.

בין החברות שבהם מעורבים האב ובנו ניתן למצוא את קרן הון הסיכון כיתאים (75% יצחק, 25% מיכאל); יהלומי חושן ארגמן (100% מיכאל); חברת השקעות באנרגיות מתחדשות בשם באר יצחק אנרגיה (93% מיכאל); חברת הטכנולוגיה פלאריום גלובל (35% יצחק), העוסקת בפיתוח משחקי רשת ומעסיקה כ-180 עובדים ועוד.

בברנז'ה התקשורתית נפוצה השמועה כי מירלשווילי עומד מאחורי רכישת רדיו 'קול חי' מחברת 'קרדן ישראל', בגינה נוצרה לאחרונה מתיחות בינו לבין יו"ר ש"ס אריה דרעי בעקבות אישור הרדיו החרדש ב'כאן', אך לטענה זו אין אישור למעט העובדה כי הרוכש המוצהר של התחנה, אבי בר, שרכש את הרדיו באמצעות חברת אימג'ן מדיה שבבעלותו, שותף עסקי של מירילשווילי בחברת "ערוץ יהודי-ישראלי בע"מ".

מירילשווילי הבן ירש מאביו לא רק את הכישרון לעסקים, אלא גם את הצורך הפנימי העמוק בפעילות פילנטרופית נדיבה ונרחבת, בה הוא עוסק במסירות לא פחותה מזו של אביו.

אם הפעילות העסקית של מיכו מירילשווילי עוד מגיעה מדי פעם לידיעת הציבור, פעילותו כתורם נדיב לרוב נשארת הרחק מאור הזרקורים. הקשר העמוק שתמיד היה למשפחת מירילשווילי עם היהדות הלך והתחזק עם השנים.

השנים בכלא והעליה לארץ גרמו למיכאל לחזק את קשריו עם היהדות. מהר מאוד הגיע העניין של החיים בדרך התורה ושמירה קפדנית של מצוות לראש סדר העדיפויות שלו ומכאן קצרה הייתה הדרך למעשי החסד. מירילשווילי מנהל אורח חיים דתי מאוד, במשרדי החברה שבבעלותו בהרצליה יש בית כנסת המשמש אותו באורח קבע לתפילות.

מיכו מירילשווילי כיהן כנשיא זק"א העולמי במשך מספר שנים, וידוע כמי שמסייע לארגון במשאבים כספיים. הוא גם תורם רבות לתנועת חב"ד בכל פועלותיה ולעמותת מגדל אור בראשות הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן.

בין תרומותיו הרבות נרשמו גם ספרי תורה ליחידות צה"ל, ביניהם גם ספר תורה לשחרורו של גלעד שליט בזמן שהותו בשבי, תרומות רבות לישיבות ומוסדות חסד, ואף מיליוני כיפות וצעיפים עבור המבקרים הרבים ברחבת הכותל.

גם קשריו ההדוקים עם ראשי ש"ס התחילו ממעשי צדקה של מירילשווילי ורצונו העז לשמור תורה ומצוות. מירילשווילי תרם רבות וסייע למוסדות החינוך של ש"ס והזרים במשך שנים תרומות לקרן החינוך, בעקבותיהן התחילו קשריו עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ולאחר מכן גם עם דמויות מפתח אחרות, בין היתר עם הגרש"מ עמאר.

הוא התקרב אליו במהלך כהונתו כראשון לציון, ולאחר סיום הכהונה המשיך לתמוך בו ובכולל להכשרת דיינים שמנוהל על ידי בנו. בתחילת השבוע, שעות ספורות לאחר שהסתיימה חקירתם, הופיעו מיכו ויצחק מירילשווילי באירוע שערך הרב אליהו עמאר.

כעת, שוב עלה שמו לכותרות לאחר שנחקר יחד עם בנו בפרשת דרעי החדשה. לפי דו"חות עמותת "מפעלות שמחה" של יפה דרעי, המפעילה בתי ספר וסמינרים לבנות, מירילשווילי ובנו העבירו לה מאז שנת 2011 תרומות בהיקף של 775 אלף שקל, הן באופן אישי והן באמצעות הקרן הפילנתרופית "מרומים".

לעמותת "חסד יהודה יעלה", העוסקת בחלוקת מזון לנזקקים, העביר מיכאל מירילשווילי 975 אלף שקל מאז שנת 2010.

בסך הכול, על פי רשם העמותות, מדובר בתרומות בהיקף של 1.75 מיליון שקל.

המשטרה ביקשה בחקירתה לבדוק האם הכסף הועבר לעמותות כתרומות או שמא במטרה להיטיב עם השר דרעי ובני משפחתו.

מיכו ובנו יצחק הכחישו את החשדות וטענו כי הם תורמים מדי שנה עשרות מיליוני שקלים לצדקה, לעמותות ולנזקקים. הם שוחררו לאחר החקירה ללא תנאים, למעט האיסור ליצור קשר עם המעורבים בפרשה.