לקט הדרכות והוראות בעניני תורה, מוסר, והשעה - תשובות שהשיב מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי לשואלים לרגל יום שכולו תורה שעל-ידי ארגון "אורחות יושר".
תלמוד תורה כנגד כולם
בדור הזה זכינו והתרבו החוזרים בתשובה השבים לכור מחצבתם לאחר שנות ניתוק רבות מאבינו שבשמים, וחלק גדול מכך נזקף לזכותם של אירגוני התשובה והקירוב למינהם.
נשאל רבינו שליט"א ע"י אברך שעסק בנושא זה דרך אחד מארגוני התשובה הגדולים, וראה שכר בעמלו וסיפוק רב בהצלת נשמות אובדות לחיק אביהם. ולאחר תקופה החליט לפרוש מהעיסוק בזה והתיישב ללמוד ב"כולל". והנה כעת התבקש לשוב ולעסוק ב"קירוב" אך זה ידרוש ממנו לעזוב לחלוטין את הכולל. מה לעשות?
והשיב רבינו שליט"א: "שלא יעזוב את הכולל".
אינו דומה השונה פרקו
אברך צעיר נכנס אל רבינו שליט"א וביקש ברכה שיזכור את הלימוד, "אני לומד ולומד אבל לא זוכר כלום" אמר האברך בעצב והתחנן לברכה.
שאלו רבינו שליט"א, חזרת על תלמודך מאה ואחד פעמים?
עדיין לא, השיב.
א"כ מדוע אתה מתפלא? תמה רבינו, תחזור שוב ושוב ואז תזכור!
"אדרבה, זכותם גדולה יותר"
ראש כולל חשוב שאל את רבינו שליט"א: יש לי כמה כוללים עם אברכים רבים היושבים והוגים בתורה הקדושה, וכמובן שנזקק אני לנדיבת לבם של נדיבי ישראל. ולכן ערכנו הסכם "יששכר וזבולון" בין התורמים לאברכים, אלא שיש השואלים האם להחזיק אברך רק "סדר" אחד, נחשב כמחזיקו לצורך שותפות יששכר וזבולון או רק אם מחזיקו לכל צרכיו?
והשיב רבינו שליט"א כי אף שאין בזה משום שותפות מלאה, מ"מ יש בזה ענין, וכעין "חצי יששכר וזבולון".
והוסיף לשאול, יש אברכים החוששים שהדבר יפגע בזכותם ובשכרם מכיון שמתחלקים בשכר עם התורמים ע"י ההסכם, ואמר רבינו שליט"א: "לא יורד להם דבר מהשכר שלהם, אדרבה נוסף להם שכר על כך שהם מזכים אחרים במצווה"!
וכשנשאל רבינו מה אפשר להגיד לתורמים, איזה זכות תיהיה להם? השיב רבינו שליט"א: "שיהיה להם ילדים טובים".
המאור שבה
יהודי העוסק בקירוב רחוקים שאל את רבינו שליט"א: הנה נאמר במדרש "המאור שבה מחזירן למוטב", כלומר גדול כח לימוד התורה להשיב רחוקים לאביהם שבשמים. אך כיצד לנהוג לגבי נשים שאינם מחויבות בלימוד תורה? האם אף בהם נאמר ענין זה של "המאור שבה מחזירן למוטב"?
והשיב רבינו שליט"א: גם בנשים זה שייך בדברים המותרים להן ללמוד, כגון חומש והלכה, ויש אף ספרים מיוחדים לנשים כגון 'צאינה וראינה'".
כי הם חיינו
נכנס אל מעונו של רבינו שליט"א מנהל תלמוד תורה, של ת"ת גדול בארץ להתייעץ על כמה נושאים חשובים.
בין היתר שאל: במשך רוב שעות היום אני עסוק בעניני ניהול הת"ת, בענינים רוחניים וגשמיים, ובקושי נשאר לי זמן לעצמי ללמוד תורה. לאחרונה אני רוצה להוסיף שעות ללימוד עבור עצמי, אך אני חושש שזה יפגע בתלמוד תורה, והרוחניות שלי תבוא ע"ח הת"ת. מה לעשות?
הביט בו רבינו ושאלו: "אתה אוכל במשך היום?", בודאי! השיב המנהל.
"אם כך", אמר לו רבינו בחיוך, "אתה יכול להוסיף זמן ללימוד התורה, כפי שאתה מוכרח לאכול אתה גם מוכרח ללמוד! אל תחשוש, כשר וישר"...
בזיונות
נכנס אל רבינו שליט"א אברך כולל ושאל: אני לומד בכולל פלוני, זהו הוא כולל מצוין ואני לומד בו היטב ב"ה, אלא שיש בעיה אחת שמעיבה עלי מאוד והיא יחסי עם מנהל הכולל, משום מה הוא לא מחבב אותי, ומשפיל ומבזה אותי הרבה פעמים, בעיקר בזמן חלוקת המלגות הוא לועג לי. שאלתי היא, סיים האברך, האם לעזוב ולחפש כולל אחר?
רבינו שמע את דבריו והשיב לו בשאלה: "מה אכפת לך מהבזיונות?" והוסיף ואמר: "בזיונות זה דבר טוב, זה כפרה, כדאי לך להישאר"! ולאחר שפנה לצאת קרא לו רבינו והוסיף "אבל תמחל לו"!
המופת והשאלה
אל רבינו שליט"א הגיע יהודי, אמריקאי, עם שני ילדיו. הגדול כבן חמש עשרה ואחיו כבן שלש עשרה. פתח האיש את דבריו וכה סיפר: בני הגדול חלה לפני כמה שנים במחלה קשה, והגיע עד שערי מוות רח"ל, והרופאים כבר נתיאשו מחייו ה"י. הגעתי אל הרב, כך מספר הוא לרבינו, והרב הורה לי להוסיף לו שם ובירך שיבריא. ואכן, הנה הילד! אמר בהתרגשות בהצביעו על בנו שנראה בריא בנפשו וחסין בגופו.
ובני השני, המשיך בהתרגשות בלתי מוסתרת, חלה במחלה מסוימת והרופאים אמרו שלא יוכל ללכת על רגליו, והרב בירכו והנה הוא לפנינו "בא חולה ברגליו"...
שאלתי היא, סיים את דבריו, מאחר ועדיין נותרו 'ספיחים' מהמחלות, האם לעשות כעת סעודת הודאה להשי"ת או להמתין שיחלימו לגמרי?
שאל רבינו את הנערים: "האם אתם לומדים תורה?" והשיבו בחיוב. "אם כך", אמר רבינו, "אל תעשו בכלל סעודה, תמשיכו ללמוד בהתמדה"!
מקום מסוגל לתפילה
אברך ת"ח ולא צעיר נכנס אל רבינו שליט"א ושטח את שאלתו, "אני חולה כבר כמה שנים במחלה מסוימת", כך אמר, "ולמרות כל מה שניסיתי עד כה לא הצלחתי למצוא מזור ורפואה לבעיה ממנה אני סובל מאוד. והנה כעת ביקש ממני אבי שאסע להתפלל על ציונו של אחד הצדיקים זצ"ל מהדורות הקודמים ביום היארצייט שלו שעתיד לחול בקרוב. אך הבעיה היא שאותו צדיק נטמן בחו"ל, ואני לא רוצה לצאת את הארץ לשם כך", גולל הת"ח את הדברים. "השאלה היא האם עלי לעשות השתדלות זו ולהתפלל בקברו של הצדיק בחו"ל, ומה גם שיש כאן מצוות כיבוד הורים של אבי שרוצה מאוד שאסע לשם, או שמותר לי לסרב לזה ולצפות לישועת ה'?".
רבינו שליט"א הרהר בשאלה הכבדה ואח"כ אמר: "לצאת לחו"ל לא ראוי, אבל יש עצה אחרת, תיסע למירון, לרבי שמעון בר יוחאי, ותתפלל שם ואי"ה הבעיה תסתדר".
להאריך בתפילה
בן עליה יקר ביקש לברר, עד כמה צריך ומותר להאריך בתפילת שמונה עשרה, מה הוא השיעור הראוי בזה?
והשיב רבינו שליט"א: אין בזה שיעור, אלא צריך לכווין פירוש המילות, ויאריך בתפילה ככל שנדרש לו לכווין.
תשלום שדכנות בטעות
שאלה מענינת הובאה בפני רבינו שליט"א. מעשה שהיה במשפחה שבחסדי השם גמרו שידוך לבנם, ועוד לפני האירוסין מיהרו לשלם לשדכן את שכרו המגיע לו כדין. אלא שלאחר ימים ספורים, משנרגעו מעט מההתרגשות והשמחה נוכחו לראות כי שילמו לשדכן סכום גבוה יותר ממה שמגיע לו. אבי החתן שהינו אברך שלא משופע בממון בלשון המעטה, התחבט רבות האם לבקש מהשדכן שיחזיר לו את התוספת שניתנה בטעות, ומשלא הצליח להכריע בדבר, נכנס לשאול את רבינו שליט"א.
הכריע רבינו ואמר: "לתבוע בחזרה לא כדאי, אבל תגיד לו שנתת בטעות יותר, ואם ירצה הוא יחזיר מעצמו".