בשעה זו (חמישי) עושה שיירת הרכבים של האדמו"ר מבעלזא את דרכה אל שדה התעופה בלונדון בחזרה לישראל לאחר סיום הביקור ההיסטורי בממלכה האנגלית.
בשעות הלילה ינחת מטוסו של הרבי בנמל התעופה בן גוריון בישראל ויגיע לתפילת ערבית וספירת העומר ברב עם בהיכל ביהמ"ד הגדול בקריה בירושלים.
בחסידות מסכמים בסיפוק רב את הביקור המלכותי שגרם לקידוש שם שמיים בקרב כלל הקהילה החרדית בלונדון ובפרט בקהילת חסידי בעלזא לאחר סדרת המעמדים והטישים שנערכו בעיר.
השיירה של האדמו"ר מבעלזא בלונדון, הבוקר
בשעות הערב אמש נערך כינוס פרידה מהאדמו"ר, במהלכו נשא הרבי נאום פרידה. "כיכר השבת" מגיש את הנאום המלא.
תחילה הודה האדמו"ר לציבור החסידים תושבי לונדון, על קבלת פנים החמה בפרט ועל קבלת פני האורחים ה'היימישע אידן' שהגיעו מכל קצוות תבל, שהיה על הצד היותר טוב בכל התחומים, ובירכם שילכו מחיל אל חיל בכל העניינים, חיי אריכי, בני ברוכי, ללא צער ועגמת נפש, אלא מתוך רוב שמחה ורוב נחת.
"'אשריכם מה טוב חלקיכם' תושבי לונדון, שאינכם צריכים להתבייש עם היהדות שלכם, וביכולתכם ללכת ברחובות העיר עם הפאות והזקן, עם שטריימל ובעקיטשע בגלוי, באין פוצה פה ומצפצף. 'מה נעים גורליכם' יהודי לונדון, שהינכם מקבלים בסבר פנים יפות באופן קבוע את העסקנים והשליחים המתרימים לטובת המוסדות הקדושים בארץ ישראל, ומכל ערי העולם, מאנטווערפן ומארה"ב, וכן את שאר האנשים בעלי החובות או שמחתנים צאצאיהם. 'ומה יפה ירושתכם' יש לכם ביהמ"ד, מקווה וכשרות, תלמוד תורה וביה"ס לבנות כראוי וכיאות, בתי המדרשות והשטיבלעך מלאים בשיעורי תורה, עם אנשים שיושבים ולומדים וקובעים עתים לתורה כפי מה שצריך להיות, ביחד עם גמילות חסד לאין שיעור ועוזרים לבני ישראל.
"כל היסודות שאנו רואים כאן מגיע מכוחו וכוח כוחו של העסקן הוותיק הרה"ח ר' עובדיה רומפלר ע"ה, תהא נפשו צרורה בצרור החיים בגן עדן".
בהמשך הרחיב האדמו"ר בדברי קדשו ואמר: "עיקר מטרת בניית בית חדש הוא לעשות נחת רוח ליוצרו, על אחת כמה וכמה כשבונים ביהמ"ד, ת"ת ומקווה וכדו' ללא שום ספק שהכוונה הוא לא שיתפארו ויאמרו שבעלזא בנו ביהמ"ד יפה ומפואר ותלמוד תורה מפואר, אלא כל המטרה הוא לעשות נחת רוח ליוצרו, בנינו ביהמ"ד יפה ומפואר בגלל שזהו רצון השי"ת, כמו ששלמה המלך בנה את ביהמ"ק לשם שמים, ועל זה אנו אומרים במזמור שיר חנוכת הבית לדוד, 'ולא שמחת אויבי לי.. שועתי אליך ותרפאני'.
"ביקרתי בכל הבעלזער שטיבלעך בלונדון, בת"ת וישיבה לצעירים, ב"ה שהם בתכלית ההידור והיופי, ממש תענוג ונחת להיכנס ללמוד שם ולהתפלל, כן אנו מקווים שגם בחזרתנו לארץ ישראל ימשיכו בזה, בתי המדרשות יהיו מלאים בבעלי בתים, חסידים ואנשי מעשה, שיישבו ויקבעו עתים לתורה ולתפילה ולא רק בשבתות אלא גם בימות החול".
בהמשך דיבר האדמו"ר בנושאים אקטואליים: "כאורח מארץ ישראל, ברצוני לומר לכם על המצב בארץ ישראל: חיים אנו בגלות, ולא רק בגלות בין גויים אלא גם בגלות בין יהודים, כ"ק אא"ז מרן מהר"ש זי"ע אמר שגלות בין יהודים יותר קשה מגלות בין גויים. ברם יש לדעת בבירור שכל אותם עסקנים נאמנים אינם פועלים על דעת עצמם כלל, כי אם מתייעצים ועושים הכל לפי הוראות גדולי התורה ועפ"י התורה ודי בזה.
"ברוך השם איננו זזים כמלוא נימה מאידישקייט. ישנם ב"ה אלפי כוללים, מאות ישיבות לאין שיעור, וכן ת"תים ובתי חינוך לבנות על טהרת הקודש, שמוציאים ב"ה תלמידים ותלמידות לשם ולתפארת ולתהילה, אנו מובדלים ומופרדים מהחילונים ומהדתיים הלאומיים לגמרי ולחלוטין, לא באנו לכאן לתרץ עצמנו, אלא הנני מספר לכם את התמונה אמיתית והמשקפת, שכל אחד שמגיע לארץ ישראל רואה זאת במוחש ויכול להעיד על כך".
לאחר מכן עורר האדמו"ר על כמה נקודות חשובות, כאשר בתחילה הזכיר את דברי הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע שיומא דהילוליה חל השבוע, המובא בספר 'ליקוטי תורה' עה"פ בפרשת השבוע 'ואולך אתכם קוממיות', שישנם שתי קומות, קומת הקדושה וקומת הטומאה, כשזה קם זה נופל, עלינו להרבות על הרמת קומת הקדושה כמה שיותר, ואז ממילא תיפול קומת הסט"א.
האדמו"ר עורר את הציבור על ענייני צניעות בין אצל הגברים ובין אצל הנשים, ו"שלא לרדוף אחרי המאדעס (המודה. י"כ) היוצאים חדשים לבקרים. יש להתחזק בעניינים אלו, וצריך שייכנס ללב ולמוח של כולם, שזה שייך לכל אחד ואחת בלי שום יוצא מן הכלל".
"וכפי שחונכנו כל השנים כחסידי בעלזא שצריכים להיות מצויינים בהכל בתורה, עבודה וחסידות, וכן אנו מחנכים את צאצאינו בין בעשה טוב ובין בסור מרע, וכמובא באוה"ח הק' בפר' בחוקותי, שמביא בדברי הקדמה מהרמב"ם איך שצריכים להתנהג בכל דרכיך דעהו שיהיו כל מעשיו לשם שמים.
"דוד המלך אומר בתהילים 'חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך', ב"ה בלונדון ישנם הרבה שטיבלעך, ולאחרונה התחילו העסקנים פה בקהל מחזיקי הדת בלונדון, להחדיר את חיי הקהילה בדרך הישנה, לגדור גדר ולעמוד בפרץ, לתקן תקנות מתקופה לתקופה, אך כמובן שהכל צריך להיות באחדות, וצריך לדעת שללא גדרים וסייגים אי אפשר לעמוד בהכל, וזה מחזיק את החסידות ושנוכל לעמוד נגד כל הניסיונות. תקוותי שבכל מקומות שמתגוררים שם אנ"ש יעשו כפי שעשיתם כאן".
האדמו"ר הוסיף ועורר עוד אודות פגעי הטכנולוגיה: "לא להכניס לבתים כלים טמאים ואסורים, לשמור על הילדים שלא ייכנסו לבתים שישנם כלים כאלו, בגלל שזה יכול להזיק מאוד, צריכים לחזק את התקנות שתיקנו לאחרונה בענייני האינטרנט והסמארטפונים, הן שכל אחד ואחד יהיה לו אינטרנט כשר ומסונן המאושר ע"י הקהילה, והן בכללות להתרחק כמה שיותר מכל הכלים היוצאים חדשים לבקרים ואינם מתאימים לבית יהודי".
כן עורר האדמו"ר אודות "תפילה בציבור שצריך להיות בהתלהבות, וללמוד ללא הפסקה, בין אלו הקובעים עתים לתורה ובין אברכי הכוללים. ברוך השם בשנים האחרונות ישנו חיזוק גדול אודות השיחה באמצע התפילה, בכל קצוות תבל מתחזקים שלא ישוחחו באמצע התפלה אפילו במקומות שמותר לדבר, וגם בקריאת התורה ובין גברא לגברא. גם פה בלונדון ב"ה נהיה יותר טוב ויותר טוב, אבל בכל זאת צריכים לחיזוק גדול בין בביהמ"ד, ובין בפרוזדורים ובין בחדר שני, שלא ישוחחו באמצע התפילה, ולא לעמוד בקבוצות ולדבר לאחר שבעל התפילה החל את התפילה, זה דבר נחוץ למאוד, ואל תשכחו איזה השפעה רעה יש לילדים מזה.
"ובוודאי בוודאי שחנכו עכשיו ביהמ"ד חדש, שהכניסו בו הרבה כוחות ודמים תרתי משמע. צריכים להתפלל ביישוב הדעת ובכוונה, כמובא בגמ' 'כשאתם עומדים להתפלל דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל'. בכל השטיבלעך יראה הציבור לבוא ולהתפלל בזמן ולא לאחר מאדון עולם עד אדון עולם, ושכל אחד יתפלל במקום קבוע גם בימות החול וגם בשבתות, ופה בלונדון שיתפללו במקום קבוע ובביהמ"ד קבוע פעם פה ופעם שם.
"האברכים פה בלונדון היו הראשונים שייסדו קבוצות בכל שטיבל, שזה דבר נחוץ למאוד שכל אברך יהיה שייך ומחובר לקבוצה, וכל קבוצה תשפיע האחת על השניה, ובכל קבוצה יקחו משפיע רוחני שישפיע על חברי הקבוצה, ותועלת גדולה הוא במיוחד לאברכים צעירים שנישאו זה עתה, כמו גם לכל האברכים מכל הסוגים. שיטת בעלזא הוא לקרב תמיד את הזולת, ולכתחילה צריכים להשתדל להשתמש רק בימין מקרבת, וכמובן בכל זמן שעוד נותן שיקרבו אותו".
כן ביקש האדמו"ר שכל אחד יעזור לעסקנים, למנהלים, לעסקנים במוסדות, ושכל אחד ירגיש מחוייבות בעול המוסדות, ושכל אחד יעזור במה שיכול גם במילה טובה, ואפילו לאלו שמקבלים משכורת אבל עושים עבודת קודש, 'איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'. וסיימו בריקוד נלהב בניגון 'אשרי העם שככה לו אשרי העם שהשם אלוקיו'.
