"החינוך החרדי השכלה של עולם שלישי"

במסמך שפרופ' דן בן-דוד ופרופ' איל קמחי הכינו מטעם מוסד שורש לבקשת המועצה הלאומית לכלכלה, ומתפרסם ב-ynet מפורטות הבעיות הכלכליות שהוזנחו במשך שנים. הוא פורש את האתגרים של מדינת ישראל לעשורים הבאים בתחום הכלכלי-חברתי, שמהווים "סוגיות קיומיות של ממש שיקבעו את העתיד הכלכלי של ישראל, עליו מבוססת גם יכולת המדינה להגן על עצמה".

מוסד שורש מתאר את הנסיגה המתמדת בפריון הייצור הכולל של ישראל לעומת ארה"ב מאז שנות ה-70. "העלאת רמת החיים מחייבת גידול בפריון הכולל, המבטא שיפורים באיכות העובדים וההון, על פני הכמות וכן שיפורים בשיטות הייצור", נכתב במסמך. "זהו הגורם המרכזי בקביעת רמת החיים במדינה ובקביעת קצב צמיחתה".

אמנם משנות ה-50 ועד שנות ה-70 גדל הפריון הכולל של ישראל בקצב מהיר מהפריון הכולל האמריקני, וישראל הלכה וצמצמה כמעט לחלוטין את הפער מול ארה"ב, "אבל בשנות ה-70 השתנו העדיפויות הלאומיות של ישראל והיא עברה מסגירת פערים עם ארה"ב לנסיגה מתמדת", צויין במסמך.

פריון העבודה הנמוך פוגע בישראל

גם בפריון העבודה חלה בישראל נסיגה ברורה לעומת המשקים המובילים בעולם (מדינות ה-G7) מאז אמצע שנות ה-70, עם גידול של יותר מפי שלושה בפער בין הצדדים.

לפי מוסד שורש, המשמעות היא שככל שעוברות השנים, הולך וגדל הפער בין מה שעובד שחי בישראל יכול להשיג לבין מה שיכול היה אילו היה חי באותן מדינות שהולכות ומתרחקות מישראל. "לפריון העבודה השפעה רבה על שכר העבודה במדינה", נכתב, "הרי לא ניתן לשלם שכר גבוה לשעת עבודה אם הייצור בשעת העבודה הוא נמוך".

מוסד שורש מזהיר כי אם תוואי נסיגת הפריון של ישראל אל מול המשקים המפותחים ימשיך להתרחק בהתמדה עוד מספר עשורים, לא יהיה מנוס מהתגברות קצב עזיבתם של המשכילים והמיומנים את המדינה, "לממדים שאין מהם חזרה". הערכה זו מתבססת בין היתר על כך שהנושא הציוני הולך ונחלש עם השנים ומעלה את החשש כי צעירים מוכשרים יעדיפו לנסות את מזלם במדינה אחרת בה יוכלו לחיות ברמת חיים גבוהה יותר.

במסמך חוזרים ומציגים את אי השוויון ושיעורי העוני של ישראל, שהם מהגבוהים בעולם המפותח. בהשוואה למדינות ה-OECD, מדד הג'יני של ישראל, שמייצג אי שוויון בהכנסות פנויות, מציב אותה במקום השני, מתחת לארה"ב. חריפה יותר היא תמונת העוני בהכנסות (אחרי תשלומי העברה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים, דמי אבטלה ומסים), שכן שיעורי העוני בישראל הם גבוהים משיעורי העוני בכל שאר מדינות העולם המפותח, וכמעט כפול מממוצע ה-OECD.

במוסד טוענים שהגברת הטיפול באי השוויון ובעוני היא איננה טיפול שורש, אלא טיפול סימפטומטי בלבד. לעומת זאת, טיפול מעמיק בפריון הנמוך, בעוני ובאי השוויון מחייב התמקדות בבעיות הבסיסיות, שהן התשתית האנושית הלקויה בדמות חינוך והתשתית הפיזית הבלתי מספקת, בעיקר בנושא התחבורה.

"ככל שליותר אנשים יהיו הכלים והתנאים להתמודד במשק מודרני", נכתב במסמך, "מצבם האישי ישתפר, יהיה פחות עוני והמנוע הכלכלי של המשק ינצל יותר מהצילינדרים הקיימים שלו. זה יתבטא בשדרוג היכולת הלאומית לקלוט, ליישם ולפתח ידע, מה שיגביר את הפריון, וזה בתורו יעלה את רמת החיים ואת קצב הצמיחה".

"חינוך של עולם שלישי"

אחד המוקדים המרכזיים לאותו טיפול מעמיק שמציע המסמך הוא החינוך, בו נדרש לשפר באופן משמעותי את הרמה ולהקטין את הפערים במידה ניכרת. לפני שמדברים על העתיד הכלכלי של ישראל, במוסד שורש טוענים שכבר היום, "כמחצית מהילדים מקבלים השכלה ברמה של מדינות עולם שלישי, ואלה ילדים ששייכים לקבוצות באוכלוסייה הגדלות בקצב המהיר ביותר", כשהכוונה היא בעיקר לדוברי ערבית ולילדים מהמגזר החרדי.

בשורש מזהירים כי "ילדים שמקבלים השכלה של עולם שלישי יוכלו לתחזק רק משק של עולם שלישי, אך משק של עולם שלישי לא יוכל לתמוך בצבא של עולם ראשון שישראל זקוקה לו כדי לשרוד באזור המסוכן על פני כדור הארץ".

בתחום החינוך, מזכיר מוסד שורש כי על אף שמספר שנות הלימוד הממוצע לנפש בישראל גבוה יחסית למדינות אחרות, הרי שרמת הלימודים בארץ נמוכה מאוד, "וזה הגורם העיקרי שמשפיע על השכר ברמה האישית ועל התוצר והצמיחה הכלכלית ברמה הלאומית".

איכותה של שנת לימודים בישראל פחותה מאיכותה של שנת לימודים בכל מדינה מפותחת אחרת, למעט סלובקיה, והישגי ילדי ישראל בתחומי היסוד, כולל מתמטיקה, מדע וקריאה במבחנים הבינלאומיים הם מהנמוכים בעולם המפותח. אלא שנתון בעייתי זה, מדגישים במוסד שורש, התקבל אף ללא התלמידים החרדים, שלא לומדים את החומרים ולא משתתפים במבחנים כלל. על פי המסמך "נרשת רפורמה מבנית במערכת החינוך. בהינתן ההשלכות ארוכות הטווח על עתיד המדינה, קשה להפריז בחשיבות הצורך בכזה מהלך".

כמו כן, יש גם לתת כלים לאוכלוסייה הבוגרת והעובדת לרכוש מיומנויות. אמנם קיצוץ בקצבאות בעשור הקודם הוציא אנשים רבים לעבוד, אבל ללא כלים ותנאים מספקים לאותם אנשים - הפריון שלהם נמוך, וזה איננו מאפשר מתן שכר גבוה. כך התרחבה תופעת העובדים העניים בישראל. מערכת מתן הזדמנויות לאוכלוסייה הבוגרת לשדרג את השכלתה או את רמת מיומנותה, מתוקצבת בישראל בהיקפים זעומים לעומת מרבית המדינות המפותחות.

יש לספק כלים אישיים שיאפשרו לעובדים פוטנציאליים להיכנס לשוק העבודה, למשל, להאריך את יום הלימודים עד השעה 15:00, עם ארוחות חמות ומזינות, כדי לאפשר להורים לצאת לעבוד.

התחבורה לקויה ופוגעת בפריון

פקקי התנועה בכבישי הארץ גם הם פוגעים בפריון ומגדילים את אי השוויון ואת שיעור העוני. כדי לפתור את הבעיה, נדרש שדרוג משמעותי בתשתית התחבורה של ישראל, כך על פי המסמך. הצפיפות בכבישים והיעדר הנגישות למקומות העבודה שנמצאים בערים הגדולות מחריפים את הבעיה.

על פי המסמך, "סלילת הכבישים בישראל לא מדביקה את הגידול הטבעי, והפערים בין ישראל למדינות המפותחות ממשיכים לגדול. מספר כלי הרכב לשטח כביש בארץ גדל בהתמדה משנה לשנה - גידול של 20% ב-2005 בלבד".

אם ב-1970 היתה הצפיפות על כבישי ישראל זהה לממוצע המדינות הקטנות באירופה, הרי שהיום היא יותר מפי שלושה מהצפיפות באותן מדינות, וכל זאת למרות שמספר כלי הרכב נמוך מאוד ביחס לאוכלוסייה בהשוואה לממוצע ה-OECD. בתחום הרכבות התמונה קשה אף יותר, והשיפור שהושג בשנים האחרונות מתגמד לשיפורים במדינות הקטנות באירופה באותה תקופה מקבילה.

יוקר הדיור

מוסד שורש טוען כי לגבי תחום הדיור, ירידת הריבית בחו"ל ובישראל מאז משבר הסאב-פריים ב-2007 גרמה למעבר של הון רב מנכסים פיננסיים לנדל"ן, מה שהגביר את ההשקעה בדירות. הבנייה האיטית כתוצאה ממכשולים ביורוקרטיים והגידול בביקוש כתוצאה מהצטרפות המשקיעים, גרמו לעלייה במחירי הדירות, ולפיכך הבעלות על דירות הפכה לבלתי אפשרית עבור משפחות רבות, שנאלצות להתגורר בשכירות - מה שהעלה, בין היתר, את דמי השכירות והפך את ההשקעות בדירות לכדאיות יותר.

אבל הפתרונות שמנסה לספק המדינה לזוגות צעירים חסרי האמצעים לרכוש דירה, דווקא מעודדים בחלקם את המשך רכישת הדירות בידי משקיעים, טוענים במוסד שורש. "לעתים תכופות", צוין במסמך, "תוכניות ממשלתיות המיועדות לסייע לרוכשי דירה ראשונה, כגון 'מחיר למשתכן', מספקות מימון ציבורי לרכישת דירות להשקעה באמצעות אנשי קש בעלי זכויות". באנשי קש הכוונה היא לבני משפחה או חברים עם זכאות ל"מחיר למשתכן", שדרכם משקיעים יכולים לרכוש דירות להשקעה במחירים נמוכים יותר.

במוסד שורש מציעים למסות את ההכנסה משכר הדירה בדומה למיסוי הכנסות משאר סוגי ההון, וכך תרד התשואה על השקעה בדירות ויצומצמו רכישות המשקיעים.

זיקנה ובריאות

בתחום הבריאות, טוענים בשורש כי יש להקטין את התפוסה בבתי החולים, שהיא הגבוהה ביותר ב-OECD כתוצאה משינוי חד במדיניות בסוף שנות ה-70, שהביא לצניחה מתמדת במספר מיטות בתי החולים לנפש.

כמו כן, יש להכפיל את מספר האחים והאחיות, ששיעורם באוכלוסייה הולך וקטן לעומת שיעורם ב-OECD, שרק הלך וגדל באותן שנים. אולם "המצב בעתיד אינו מבשר טובות כל עוד שיעור בוגרי הסיעוד באוכלוסייה יישאר קרוב לתחתית ה-OECD".

בנוסף, טוענים בשורש כי תנאי האשפוז בישראל אינם הולמים מדינת מפותחת. אלה, לא רק שמציתים לעתים תכופות תגובות של תסכול וכעס שמסתיימים לא אחת באלימות כלפי אנשי צוות הבריאות, אלא גם תרמו להכפלת שיעור התמותה ממחלות זיהומיות בישראל במהלך שני העשורים האחרונים.

בנוסף, המסמך מזהיר כי על מדינת ישראל להתכונן להזדקנות החברה הישראלית, שקצב הזדקנותה הוא בין המהירים בעולם המפותח, כמו גם למקד את תשומת הלב לפערים שנוצרים בקבלת שירותי הבריאות כתוצאה מכך שההוצאה הציבורית נמצאת במרכז דירוג מדינות ה-OECD, אבל ההוצאה הפרטית לעומתה גבוהה יחסית.

עוד מוצע להגביר את השקיפות ולשנות את העדיפויות הלאומיות, תוך תפנית בסיסית בהקצאות התקציביות של המדינה, וכן להקטין בחצי את הכלכלה השחורה בישראל, שהינה מהגדולות בעולם המפותח. ב-2015 היקפה נאמד ב-253 מיליארד שקל. על כן מוצע להחיל חובת דיווח מס הכנסה לצד אכיפה מוגברת של החוק.