אנו נוטים להעניק משקל רב למחקרים אקדמיים בטח כאלה שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים נחשבים אלא שמתברר שגם לשם יכולים להיכנס מחקרים מזויפים שמתבססים על פי החשד על נתונים שמעולם לא נאספו.
מחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי הנחשב במיוחד Science מעורר סערה כאשר דו"ח של ועדת האתיקה המרכזית של שבדיה העלה שאלות קשות בקשר להתנהלות החוקרים בו ומוצא אותם אשמים בחוסר יושר מדעי (scientific dishonesty). על פי הדיווח של ד"ר יונת אשחר ממכון דוידסון, בעקבות הדו"ח ביקשו החוקרים להסיר את המאמר מהמגזין, אף שלא הודו בזיוף.
כאשר המחקר פורסם ביוני 2016, הוא עורר התעניינות רבה. החוקרים, אונה לונשטדט (Lönnstedt) ופיטר אקלוב (Eklöv) מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה, בדקו את השפעתם של חלקיקי פלסטיק קטנטנים על דגים וביצי דגים. הם הראו שהחלקיקים הללו מעכבים בקיעה של הביצים, פוגעים בגדילה של הדגים שכן בקעו, והופכים אותם לאיטיים יותר ופגיעים יותר לטורפים. מטרת המחקר הייתה לטעון שהשימוש בפלסטיק פוגע באוכלוסיית הדגים.
אלא שלמחקר הבעייתי עלו גם מתנגדים, ג'וזפין סונדין (Sundin) ופרדריק יוטפלט (Jutfelt) נמצאו בתחנת המחקר באי גוטלנד שבים הבלטי בתקופה שבה, לפי מה שנטען במאמר, בוצעו המחקרים. הם פנו לאוניברסיטת אופסלה וטענו שהמחקר לא התקיים, לפחות לא כפי שתואר על ידי לונשטדט ואקלוב. לונשטדט הייתה החוקרת הראשית, אך הזמן המועט שבילתה על האי, טענו סונדין ויוטפלט, פשוט לא הספיק לביצוע הניסויים שדווחו.
האוניברסיטה בדקה את טענותיהם ולא מצאה עדויות להתנהלות בלתי תקינה. סונדין ויוטפלט, עם עוד חמישה חוקרים מכמה מדינות, פנו לוועדת האתיקה של שבדיה, שמינתה קבוצת מומחים לחקור את הנושא.
לאחר חקירה של כתשעה חודשים, פרסמה ועדת האתיקה את הדו"ח שלה. היא מציינת בו שלונשטדט ואקלוב התחמקו שוב ושוב ממתן תשובות לשאלותיה, וחמור מכך, לא היו מסוגלים להציג לוועדה את הנתונים הגולמיים שאספו. החוקרים טענו שחלק גדול מהנתונים אבד, כמה נוח, כאשר נגנב המחשב הנייד שבו היה המידע מאוחסן, זמן קצר לאחר שהמאמר פורסם.
עד עתה לא ברור מדוע המגזין Science לא דרש שהנתונים הגולמיים יועברו אליו ויפורסמו עם המאמר, כפי שנהוג בדרך כלל במחקרים מסוג זה.
לאור החוסר בנתונים והתשובות הבלתי מספקות, הוועדה קבעה כי אי אפשר לדחות את החשד למעשה רמייה, כלומר זיוף חלק מהמחקר ותוצאותיו. זו אינה קביעה חד משמעית, אך היא הספיקה כדי להאשים את החוקרים בחוסר יושר מדעי. וזו לא הבעיה היחידה שמצאה הוועדה במאמר.
כל מחקר בבעלי חיים חייב לקבל אישור מוועדת מיוחדת לנושא זה. במאמר דיווחו החוקרים שהם קיבלו את האישורים הנדרשים (אחרת לא היו יכולים לפרסמו), אך התחקיר של הוועדה העלה כי האישור ניתן למין אחר של דגים, והונפק רק לאחר שחלק מהניסויים, לפי הנכתב במאמר, כבר החלו.
בנוסף, הוועדה מצאה בעיות בניסויים עצמם. לונשטדט ואקלוב הכניסו לאקווריומים חלקיקי פלסטיק שהגיעו בתמיסה המכילה חומרים שונים, בהם כאלה שעלולים להזיק לדגים. החוקרים לא דאגו להפריד את החלקיקים מהתמיסה, או לבצע ניסוי ביקורת שבו הדגים נחשפו לתמיסה בלבד. היות שכך, קובעת הוועדה, אי אפשר לדעת אם התוצאה נגרמה מהחלקיקים עצמם או מהחומרים בתמיסה.
החוקרת הראשית הייתה כאמור לונשטדט, אך הוועדה הבהירה כי האשמה בחוסר יושר מוטלת לא רק עליה אלא גם על אקלוב, שהיה החוקר הבכיר במעבדה ופיקח עליה. הדו"ח גם אינו חוסך ביקורת מכתב העת Science, על שקיבל את המאמר הלוקה בחסר. גם אם לא היו מודעים לזיוף התוצאות האפשרי, עורכיו היו צריכים לדרוש מהחוקרים את כל הנתונים, ולהבחין בבעיות בביצוע הניסויים.
הדו"ח המליץ למשוך את המאמר מהמגזין, פעולה השקולה להכרזה על חוסר אמינותו והוצאתו מהספרות המדעית. בסופו של דבר היו אלו החוקרים שביקשו למשוך אותו, כאשר היה ברור שאם לא יעשו זאת, המגזין עצמו ינקוט בצעד הזה. החוקרים הסבירו את בקשתם בכך ש"המחקר לא יזכה לאמון כל עוד החשד להתנהלות בלתי תקינה יישאר", אך לא הודו בחשדות אלו.
אוניברסיטת אופסלה הודיעה שהיא שוקלת צעדים משמעתיים נגד החוקרים, אך גם בלעדיהם ספק אם יוכלו להמשיך בקריירה אקדמית כאשר התווית של "חוסר יושר מדעי" דבוקה אליהם.