"אחת השאלות שאני נשאל הכי הרבה פעמים בארבע השנים האחרונות היא "כיצד?" כיצד יש לך את הכוחות לבצע את תפקידך כקצין נפגעים?" מספר רס"ן קובי מסה, ראש מדור נפגעים בחיל האוויר.
"ראשית, אני מתקן ואומר שזה מעבר לתפקיד, זוהי שליחות ורק אז אני נפנה לתשובה - מהמשפחות השכולות עצמן. תשובה זו ברגעים הראשונים נשמעת כבלתי הגיונית, אך לאחר שאני מספר על הגבורה שבהתמודדות במסע הכאב האין סופי של ההורים השכולים, הבן או הבת זוג שאיבדו את שותפיהם לחיים, הילדים שנותרו ללא אבא או אמא האחים והאחיות שנושאים בנוסף לכאבם גם את הכאב של ההורים, אז התשובה מתחילה להיות מובנת".
"ההתמודדות עם אובדן וחלל שנפער לאחר מות בן משפחה, מוזכרת לראשונה בתורה בפרשת שמיני אותה קראנו בסמוך ליום הזיכרון, כמעין סוג של הכנה ודוגמא לדרך ההתמודדות האצילית של אהרון שאיבד בפתאומיות שניים מבניו ביום אחד".
"התורה, שלכל מילה בה יש משמעות ותפקיד, מתארת את תגובתו של האב השכול בשתי מילים "וידום אהרון". כל כך הרבה עוצמה עת קבלת הבשורה הקשה, מחד לזעוק ולכאוב בדממה ומאידך להישאר זקוף. את גבורתו של אהרון אני פוגש בכל יום בקרב המשפחות. לצד כאבם הרב שצורב מידי יום ביומו, אני מתפעם כל פעם מחדש מתעצומות נפשם, מיכולתם להמשיך ולקיים את משפחתם, להקרין תקווה ואהבה לסובבים אותם, להנציח את יקירם ולספר את סיפורם הפרטי בתוך הסיפור הלאומי של עמנו. הם המקור ממנו אני שואב את כוחותיי להמשיך בשליחותי".
"ביום הזיכרון הקרוב, כשאביט על אלפי המשפחות העומדות מעל קברי יקיריהם אצדיע גם להם, על היותם לוחמים במלחמה היומיומית והקשה להמשיך ולדבוק בקדושת החיים".