אלמוג עשהאל שילוני הי"ד גדל בעיר מודיעין ולמד בבית הספר של החינוך העצמאי בחשמונאים, שם היה נחשב לתלמיד מצויין. כשהגיע העת, הלך אלמוג לישיבת אור ברוך, בה למד במשך שנתיים ולאחר מכן עבר לישיבת ידידיה בפתח תקווה שם השלים גם את לימודי החול.
כשהגיע העת להתגייס, סבל אלמוג מבעיה רפואית קטנה שחסמה את כניסתו ליחידות העילית בצבא. הוא נלחם בכל דרך על זכותו להיות חייל קרבי והתגייס לפלגת הנגב בחייל האוויר המאויישת בחיילי נצח יהודה.
בפלוגה נחשב אלמוג לכוכב עולה והפליא את רואיו במידותיו האציליות ודבקותו במשימה. במהרה, יצא אלמוג לקורס מפקדי כיתות והפך ליד ימינו של מפקד הצוות, ויכולות המנהיגות שלו באו לידי ביטוי. חבריו לצוות מעידים שלא קפא על שמריו, תמיד היה בפעולה, תוך שאיפה מתמדת להביא לשיפור המצב הקיים. כולם כאחד מעידים על אופיו החזק, על טוב ליבו ועל עיניו הכנות.
כמ"כ, מפקד כיתת לוחמים, היה אלמוג ידוע כמי ששם את רווחת פקודיו בראש סדר העדיפויות. הוא האמין בלב שלם שלוחם שבע, שמצוקותיו מקבלות את מלוא תשומת הלב, הופך ללוחם נאמן, מיומן, איכותי ומקצועי הרבה יותר. לדוגמה, הוא הקפיד על בריאות השיניים של חייליו, ולפעמים אף ויתר על זכותו לקבל את אותם הטיפולים. הוא עמד בתוקף על מימוש זכויות חייליו בשיחות שניהל עם המפקדים הממונים עליו, וניכר היה שטובת פקודיו קיבלה תעדוף בולט, על פני טובתו עצמו. מפקדיו העידו כי לא ניתן היה לעמוד בפני קסמו האישי ועיניו הכנות והטובות.
הלוויתו של אלמוג הי"ד (צילום: אלי מנדלבאום - ynet)
אלמוג נחשף לרקע הכלכלי הקשה שבו גדלו אחדים מחייליו. הוא אימץ רבים מהם לליבו ואף לביתו. בייחוד היה רגיש לאוכלוסיית החיילים הבודדים. הם שטחו בפניו את סגור ליבם, כי ידעו שאלמוג לא מרפה, נכנס לעומקן של בעיות על מנת להגיע לפתרון האופטימאלי ואף מצליח בכך. אביו של אלמוג עשהאל סיפר שבנו חשב כי לא ייתכן להשאירם לבדם בשטח בחופשות, ושכנע את הוריו: "אימא, אבא, אין לכם מושג כמה סבל לצד רצון לתרום יש אצל החיילים האלה". הוא אירח חיילים בודדים בביתו בסופי השבוע ודאג לכל מחסורם. חייליו, בני גילו, כינו אותו "אבא", בזכות יחסו החם והדואג.
ביום י"ח בחשוון תשע"ה (10.11.2014), חזר אלמוג עשהאל שילוני מחופשה והתייצב במחנה צריפין לצורך בדיקה. בסיומה, נסע לתחנה המרכזית בתל אביב, ומשם צעד למתחם תחנת הרכבת "ההגנה", כדי להגיע דרומה לבסיסו.
בדרכו, תקף אותו מחבל מאחור בדקירות סכין, במטרה לחטוף את נשקו ולפגוע בעוברי אורח נוספים. אלמוג עשהאל נפגע אנושות מהדקירות, אך לא ויתר, הפגין תושייה רבה ובכוחותיו האחרונים נאבק במחבל ומנע מנפילת נשקו לידיו. עוברי אורח שחלפו במקום הניסו את המחבל והזעיקו עזרה. אלמוג עשהאל פונה לבית החולים "שיבא" שבתל השומר במצב קשה, ומקץ שעות ספורות נפטר על שולחן הניתוחים.
מכיוון שאלמוג לא השאיר צוואה החליטו הוריו שמעשיו יהיו צוואתו. לזכרו מקימים בימים אלו הוריו את "בית אלמוג" - בית למאה ושמונה חיילים בודדים. בתוך בית אלמוג יפעל מרכז ערכים שיעסוק בהטמעת ערכיו של אלמוג ובראשם הנתינה לזולת.
לאתר בית אלמוג כנסו: http://www.beit-almog.co.il