הנריק הכטקופף מוכר מציוריו מסדרת "סיפורי צדיקים" לילדים שתורגמה ויצאה במהדורות רבות בעולם, אולם מאחורי הציורים הייחודים עמד סיפורו של עולם יהודי שחרב והכטקופף הביא לו חיים מחדש דרך האיורים.
כבר מילדותו בוורשה התבלט הכטקופף בדרכו האמנותית ועוד לפני מלחמת העולם השנייה, בהיותו בשנות העשרים לחייו, כבר היה שותף לסרט האנימציה הראשון מסוגו בפולין.
עם פרוץ המלחמה, בהיותו בן 29, החל במסע בריחה מזרחה לעבר ברית המועצות ושם, בין מחנות העבודה, הוא ניצל מהתופת. לאחר סיום המלחמה, ביודעו שכלל משפחתו נספתה בשואה, הוא לא מיהר לעזוב ולהגר כרבים משארית הפליטה לארץ ישראל או ארצות הברית.
הכטקופף חזר לחורבות הגטו היהודי בוורשה, עיר ילדותו, ובמשך שבועות צייר את עיי ההריסות. ציוריו מהתקופה היא נמצאים ביד-ושם, ואוצרת האמנות, יהודית שנדר, סיפרה בכתבה להארץ כי "כל הרואה אותם נפעם מעוצמתם הפיוטית ומחווית הראשוניות שהם מקרינים".
עם השנים, בפולין, הקים בלודז' את אגודת האמנים והציירים היהודיים, שם גם הכיר את אשתו. רק לקראת שנות החמישים, בשנת 1957, עלה לארץ והתיישב בעיר בת-ים והתפרנס מציור. אולם נושא השואה, הזכרונות מעולמו היהודי שחרב, ובית משפחתו שנספו לא עזבו אותו.
בספרים הרבים בהם צייר, ניכרים סימני הזהות היהודית הייחודיים כמו סדרת "תמונות מספרות" וכמובן סדרת "סיפורי צדיקים". האם באמצעות הציורים העמיד זכרון לעולמו שחרב עליו? האם התקומה המחודשת בישראל הביאה לו את הדרך להמשיך למרות התלאות שעבר? "הציורים הם הילדים שלי", ענה לפני פטירתו לשאלה מהי הרגשתו בכך שלא הביא ילדים לעולם.
עם דרכו המיוחדת וטכניקות הציור המגוונות, זכה הכטקופף לקבל שם בינלאומי והיה עד 1980 לישראלי היחידי שהופיע באנציקלופדיה של גדולי המאיירים בעולם.
ניתן להשיג את ספריו המאויירים של הנריק הכטקופף מסדרת "סיפורי צדיקים" בקניון הדיגיטלי הראשון כלפה >>