חמישה חודשים אחרי חשיפת "כיכר השבת" כי הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול הגאון רבי יצחק יוסף החליט לכנס הרכב של תשעה דיינים לדון בפרשת הגט מצפת, גט שהרב אוריאל לביא התיר למרות שהבעל שוכב צמח בבית החולים, הכריעו בצהריים (חמישי) שופטי בית המשפט העליון כי בית הדין לא יוכל להתכנס ולדון בגט.
בראש ההרכב ישב המשנה לנשיאה אליקים רובנשטיין והשופטים יורם דנציגר וחנן מלצר.
בהחלטתו, מתייחס המשנה לנשיאה אליקים רובנשטיין לעובדה כי העותר לבית הדין הגדול, ראובן כהן, אינו בעל דין בפרשת הגט: "הזכות להגיש ערעור על פסק דין של ערכאה שיפוטית - בית משפט אזרחי או בתי הדין הדתיים, לרבות בתי הדין הרבניים - נתונה על דרך העיקרון רק למי שהיה בעל דין בערכאה הדיונית ונפגע מפסק הדין".
לדבריו: "בענייננו, פלוני אינו צד להליך, אין לו כל זיקה לצדדים, והוא בבחינת מתעבר על ריב לא לו, פשוטו כמשמעו, וזאת גם אם סבור הוא שההכרעה ההלכתית נשואת הדיון שגויה מיסודה. הערעור שהוגש על ידי פלוני עומד בסתירה לתקנות הדיון בבתי הדין, ובפרט לתקנה קלח, ממנה עולה, גם אם במשתמע אך בבירור, כי הזכות לערער נתונה אך לבעלי הדין – להם, ולהם בלבד. בדין ובצדק דחה בית הדין האזורי את טענותיו של פלוני על הסף".
רובינשטיין מתייחס לעובדה כי בית הדין הגדול התכוון להתכנס בהרכב של תשעה דיינים, מה שלא היה מעולם, וכותב: " מדוע נצרך הרכב כה גדול, למעשה חסר תקדים בהיקפו, כדי לדון בשאלה שהיא ביסודה פרוצדורלית. אף ד"ר רכס, בהגינותו הרבה, הודה בפנינו, בתשובה לשאלתנו, כי אינו מכיר מקרה בהיסטוריה של בתי הדין הרבניים שבו התקיים דיון הדומה במאפייניו לזה שנקבע בהחלטת נשיא בית הדין הגדול".
השופט רובינשטיין מותח ביקורת עם הראשון לציון הגר"י יוסף שלמרות שחווה את דעתו נגד הגט לא פסל עצמו מלשבת בראש ההרכב: "גם כי על פני הדברים נדמה כי קיים קושי בכך שנשיא בית הדין, הרב יוסף, לא פסל עצמו מעיקרא מעמידה בראש הדיון, וזאת לאחר שיצא בפומבי נגד העמדה העולה מפסק הדין כמפורט לעיל בפסקה כד. חוות דעתו ניתנה – כך דומה – לפני פסק הדין האזורי נשוא המחלוקת, והדעת נותנת כי דעתו של הנשיא אינה נוחה, כאמור. אך בית הדין האזורי פעל בגדר סמכותו, והאם – בהקבלה לשופט, למשל – יוכל מי שחיוה דעתו בקשר לתיק מסוים לדון בו בערעור? אתמהה".
השופט מסכם את הבעיה בכך שהעותר לבית הדין אינו חלק מהתיק: "אין מנוס מן המסקנה שדיון בערעורו של פלוני עומד בניגוד לתקנות בתי הדין, סותר את עיקרון סופיות הדיון ופוגע בזכות העותרת להסתמך על פסק הדין שניתן לה בבית הדין האזורי. צר לי, אך בכל הכבוד וההערכה לבית הדין הגדול ולנשיאו, סבורני כי ההחלטה לקיים את הדיון בערעור אינה יכולה לעמוד".
עם זאת מדגיש השופט רובנשטיין: "הסוגיה שבפנינו קשה היא רגשית ואנושית, ולצד השאלה המשפטית אליה נדרשנו, הלב יוצא אל העותרת, שדרך יסורים עברה; תחילה, כאשר התפוגגו בפועל חיי הנישואין שלה עם אישה שהפך "צמח". אחר כך, בכל אותן שנים בהן נאבקה לקבלת הגט ואחר כך על צדקת הגט. הגיעה העת לסיים את הפרשה. במישור המשפטי, כאמור מעלה, היעדר זכותו של מי שאינו בעל דין לערער בעניין פלוני הוא בבחינת פשיטא, ולא נמצא בענייננו טעם לסטות מעיקרון בסיסי זה. אין בכך כדי לפגוע בכבודו של נשיא בית הדין הגדול ובית הדין".
בתגובה להחלטה, אומר ח"כ אורי מקלב כי "שוב בית המשפט העליון מתכנס להחלטות שיפוטיות בנושאים שאין לו שמץ של מושג בהם, ומין הראוי היה להם שלא יתכנסו למקום לא להם, אנו שבים וקוראים לצמצם את כוחות של בית המשפט העליון על מנת שיתעסק אך ורק בנושאים שיפוטיים שתחת סמכותו".