מחלוקת חדשה בין נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור לבין שרת המשפטים איילת שקד, עשויה לקבוע תקדים היסטורי באשר לדרך מינויו של נשיא בית המשפט העליון.
עד כה, הונהגה בערכאה השיפוטית העליונה שיטת ה'סניוריטי', לפיה השופט (או שופטת) בעל הוותק הרב ביותר בביהמ"ש העליון הוא שנבחר לנשיא, עם פרישתו של הנשיא שלפניו בהגיעו לגיל פנסיה.
בהתאם להסדר זה, היתה אמורה השופטת אסתר חיות להיכנס לתפקיד הנשיאה לאחר פרישת זו הנוכחית, מרים נאור, בעוד שמונה חודשים. אך העיתון 'ידיעות אחרונות' מדווח היום (ראשון) כי שרת המשפטים איילת שקד מונעת במכוון את בחירת חיות, ואף שנאור ביקשה ממנה מספר פעמים לכלול את הבחירה בסדר היום של דיוני הוועדה, שיתקיימו ביוני הקרוב, מתעלמת שקד מבקשתה.
איילת שקד ומרים נאור בכינוס הקודם של הוועדה לבחירת שופטים (צילום: אלי מנדלבאום, ynet)
יצויין, כי לא רק שקד נוקטת בעמדה השוללת את הסניוריטי, גם שרי המשפטים יוסי ביילין, חיים רמון ודניאל פרידמן, סברו כי לא ניתן לבחור למשרה אדם שלא על פי כישוריו, אלא על פי סימונו מראש כנשיא, בהתאם לגילו.
במידה ושקד תנצח בקרב חדש זה - כמו בקודם לגבי בחירת השופטים, אז רוב מועמדיה נבחרו - היא עשויה להשיג רוב למועמד בו היא מעוניינת כנשיא ביהמ"ש העליון, ואם יהיה זה שופט הנחשב לימני, דוגמת נועם סולברג, יהיה זה תקדים כפול והישג פוליטי חסר תקדים.