בהונג קונג מתגוררים לא פחות מ-7.3 מיליון בני אדם אבל רק ל-1,200 מהם ניתנה הזכות לבחור את מנהיגם הבא. ליתר דיוק - מנהיגתם הבא שבאופן לא מפתיע נתמכה על ידי השלטונות הסינים. הונג קונג נחשבת כאזור מנהלי מיוחד בשליטת סין, שאמורה לאפשר לאי להתנהל בצורה דמוקרטית.
הוועדה שבחרה את קארי לאם, לשעבר סגנית מנהיג הונג קונג, הורכבה ברובה מאנשי אליטה סיניים שתומכים בממשל בבייג'ינג. היו אלה הבחירות הראשונות להנהגת האזור החצי-אוטונומי מאז הפגנות המחאה הגדולות ב-2014 שערכו פעילים למען הדמוקרטיה.
קארי לאם קיבל 777 קולות בוועדה ותהפוך לאישה הראשונה לעמוד בראש הונג קונג ולמנהיגה הרביעית של האזור המנהלי מאז סיום השלטון הקולוניאלי הבריטי.
בחירתה של לאם הייתה צפויה, ההנהגה הקומוניסטית בבייג'ינג פעלה במשך תקופה ארוכה למען ניצחונה. לאחר ספירת הקולות קדה לאם קידה לקהל ולחצה ידיים עם המועמד שהגיע למקום השני, ג'ון צאנג, לשעבר שר הכלכלה, שקיבל 365 קולות.
על פי הדיווחים של סוכנויות הידיעות, כמה פעילים למען הדמוקרטיה שנכחו באולם שבו נערכה ספירת הקולות צעקו קריאות נגד לאם ואחד מהם הניף מטרייה, הסמל של מחאת 2014. ועדת הבחירות שבחרה את מנהיגת הונג קונג החדשה הייתה תחת מתקפה גדולה במהלך הפגנות המחאה לפני יותר משנתיים, אז טענו הפעילים למען דמוקרטיה נגד היעדר הליך שבו התושבים בוחרים באופן ישיר את מנהיגם.
לאם נחשבת לאשת מנהל יעילה ופרגמטית, אולם לא זוכה לפופולריות רבה בקרב תושבי הונג קונג משום שהיא נתפשת על ידם כמי שמייצגת את האינטרסים של השלטונות הסיניים וכמי שמנותקת מהאנשים הפשוטים.
לאם תחליף בתפקיד ראש הרשות המבצעת בהונג קונג את המנהיג היוצא לונג צ'ון-יינג, שלא התמודד על כהונה שנייה בגלל סיבות משפחתיות. פרשנים פוליטיים העריכו שבייג'ינג ביקשה מלונג, שנחשב לדמות מקוטבת מאוד, לזוז הצדה לטובת אדם אהוד יותר.
ועדת הבחירות בהונג קונג כללה כמה טייקונים - בהם לי קה-שינג, האדם העשיר ביותר באזור המנהלי הסיני - שמייצגים גורמים שונים בענף התעשייה והמסחר.
כשהעיר הונג קונג הוחזרה לידי סין ב-1997 מידי הבריטים, הושג הסכם שהבטיח להונג קונג "מידה גבוהה של אוטונומיה" תחת הנוסחה שזכתה לכינוי "מדינה אחת, שתי שיטות".
"חוק היסוד" של העיר-אי, או בשמו האחר "החוקה הקטנה", אפשר להונג קונג לנהל מערכת משפטית ופיננסית משלה, והיא נהנית מזכויות אזרחיות שאי אפשר למצוא בסין היבשתית, בהן מערכת משפט עצמאית, חופש עיתונות וזכות להפגין. ב"חוקה הקטנה" של הונג קונג גם נקבע כי "חופש הצבעה אוניברסלי" הוא המטרה הסופית של הונג קונג, אולם לא צוין לוח זמנים או פירוט כיצד תיראה הרפורמה הפוליטית. לפי שעה, כאמור, השליט של הונג קונג נבחר על ידי ועדה שבה חברים 1,200 איש שנאמנים לשלטונות הסיניים ואילו האזרחים הרגילים יכולים רק לחלום על דמוקרטיה.