ארכיאולוגים מאוניברסיטת קיימברידג', הצליחו לשחזר את מראה פניו של איש - הידועים בשם "קונטקסט 958" -בעזרת אומנים פורנזים במרכז לאנטומיה וזיהוי אנושי באוניברסיטת דנדי בסקוטלנד. עד כאן - שום דבר חריג. אז זהו, שמדובר בשלד בן - לא פחות מ-700 שנה.
האיש, שנמצא קבור יחד עם עוד 400 שלדים מתחת למכללת סנט ג'ון 'בקיימברידג' בשנת 2012, היה כפי הנראה בין 40 ל-70 במותו. החוקרים שחזרו את מראה הפנים שלו באמצעות תוכנות הדמיה וזיהוי פנים מתקדמות, ובחנו את העצמות והשיניים שלו כדי להצליח להבין את סיפור חייו. על פי ממצאי בדיקות שערכו הם הצליחו לשרטט מעין 'פרופיל אישי' על האיש, שמקום קבורתו - בית קברות לחולים ועניים - העיד עליו כי לא היה אמיד במיוחד.
"אנחנו מתעניינים בו ובאנשים כמוהו במיוחד, למרות שהם אינם יוצאי דופן, אבל הם מייצגים מגזר של אוכלוסייה מימי הביניים, שקשה מאוד ללמוד עליו", אומר פרופסור ג'ון רוב, שהוביל את המחקר.
"רוב הרשומות ההיסטוריות הן על אנשים אמידים. בעיקר על העסקאות הפיננסיות והמשפטיות שלהם", מסביר רוב. "ככל שהיו לך פחות נכסים, כך קטנו הסיכויים שמשהו יכתוב עליך אי פעם. לכן, שלדים כאלה הם באמת ההזדמנות שלנו ללמוד איך חיו העניים הרגילים."
אבל באופן מוזר, למרות המסקנה כי לא היה מדובר באדם עשיר, מבדיקה כימית של העצמות נמצאו סימנים המעידים על תזונה עשירה בחלבון - מה שהצביע בעבר על יכולת כלכלית. פרופ' ג'ון רוב סבור כי הוא קיבל את מנות החלבון שלו כתגמול על אספקת מזון לאוניברסיטה.
"מן הסתם הוא שהה בבית החולים של סנט ג'ון, שהיה מוסד צדקה שסיפק מזון ומקום מגורים לכתריסר מתושבי העיר", אמר רוב. "אנחנו לא יכולים בדיוק במה הוא עסק, אבל הוא היה איש ממעמד הפועלים, אולי הוא עסק בסחר מיוחד מסוג כלשהו".
"תכונה מעניינת אחת שהבחנו בה, היא שהיתה לו דיאטה עשירה יחסית בבשר או בדגים, מה שעשוי להצביע על כך שהוא עסק במקצוע שנתן לו יותר גישה למאכלים האלה מאשר אדם עני", הוא מסכם.
מבדיקת שיניו התגלה כי האמייל הפסיק להתפתח כשהיה צעיר, מה שמצביע על האפשרות שסבל בילדותו מרעב או מחלה. בנוסף, היו לו סימנים לכמה מחלות שיניים ולהתחלה של דלקת פרקים.