הזמר עמיר בניון, מגדולי האמנים הקיימים במוזיקה העברית העכשווית, מתייחס היום לטענה לפיה על אמנים לעסוק כל היום בתחום האמנות שלהם כדי להגיע להישגים: "אלו שטויות, הבל הבלים, שקר ועבודה זרה כפשוטו".
"מי שמתעסק כל הזמן באמנות כאילו הוא לומד תורה, מבזבז את זמנו לריק ולשווא", הוא אומר בראיון לערוץ 7. "מי שאמן, זה עניין של השראה וזה בא לו. אין מה ללמוד באמנות. מי שלא אמן אין מה לפתח בו גם אם ילמד אמנות כל החיים".
בניון אף מדגיש, כי "לימוד התורה מכניס עומקים לאמנות. אחרי שיעור חסידות או שיעור גמרא, לא דומה איך שאתה נכנס לכלי או איך שאתה ניגש לכל דבר אחר. בפועל, אפשר לקום, להתפלל, ללמוד תורה ככל שאדם חפץ ובהמשך היום לנגן, להקליט ולהופיע".
"אם הייתי זוכה לבוא משם (מעולם בית המדרש) הייתי זוכה לעשות בתחום המוסיקה דברים שמעולם לא נעשו", טוען הזמר המוערך. "אמנם אין חדש תחת השמש, אבל מי שמשקיע בתורה והוא מוסיקאי, יכול לעשות דברים אדירים. אתה מגיע לבית הכנסת ושומע את הקריאה בתורה, את הטעמים - זו מוסיקה. הדברים הלכו תמיד ביחד ואין סתירה. 'כתבו לכם את השירה הזו'".
בניון פורס משנה סדורה ומסקרנת: "במרוצת שנות הגלות נדחקה היצירה המוסיקלית מעולם בית המדרש, ולכן כל יוצר היה חייב לקחת איזה ארבע 'אוי-אוי-אוי' ולהוסיף להם פסוק מתהלים - והנה יש לך שיר. אבל זו לא אמנות, זה לא עובר. תביא מעצמך את מה שאתה למדת. לתקופת הרב קרליבך הדברים התאימו, ואפילו היה נועז שרב ייקח גיטרה וייצא לעולם בניגוניו. לכל אדם יש את היכולות שלו להביא את הרוח שהקב"ה נתן בו בכל מצב, ולא צריך לזה אישור מבני האדם".
לדבריו, "הגישה הרואה באמנות, יצירה ומוסיקה כלים לבעוט במוסכמות ולפרוץ גדרות, אינה אלא הרס החיים של היוצר. יוצרים וירטואוזיים שהשקיעו 8-9 שעות ביממה בנגינה אינם באמת אמנים אלא יותר מתרגלי אחזקת המכונה כדי שזו תנגן היטב, זה השקעה בחיצוניות של האמנות".