"הכל עולין לירושלים. מתאספים להמשך המחאות במקומות דלהלן", זועק בשעות האחרונות הכרוז של אנשי הקבוצה המוכרת בכינויה 'הפלג הירושלמי'.
מקומות המחאה המצוינים בהמשך ההכרזה הצווחנית שונים הפעם באופן מוחלט מאלו המוכרים כזירות התקהלות והפגנות מימים ימימה. לא עוד "כיכר השבת", "צומת בר אילן" ורחוב שבטי ישראל (בכניסה למאה שערים). הפעם נשלחים בחורי ישיבות ואברכים עולי ימים, המשתייכים ל'פלג', לרחובות יפו, קינג ג'ורג' והאזור.
המטרה כבר סומנה לפני יומיים בריש גלי: לשבש את אירוע מרתון ירושלים, המתקיים במרכז העיר, בשכונות החילוניות. התזה העומדת מאחורי המהלך, היא שהכשלת אירוע בסדר גודל רציני, מיני-לאומי, תהווה הרתעה מפני עצירת עריקי גיוס נוספים על זה שנלכד בפורים האחרון – ישראל מאיר טולידנו – ו/או נקמה על מעשה זה.
מחאה חריגה זו המתקיימת כעת נעשית, כמו קודמותיה בחודשים האחרונים, תחת הכותרת הבומבסטית "עקירת הדת", ששימשה את וותיקי נטורי קרתא מאז הקמת המדינה.
ומה למען השם קורה כעת לנגד עינינו אם לא עקירת הדת, בשליחת צעירים חרדים לפצוח בריקוד או זעקות שבר מול רצות ורצי מרתון בלבוש אופייני (במקרה הטוב)?
הלא על מה התייפח ברבים, בשנת תשמ"ט, רבינו הגדול מרן הגרא"מ שך זצוק"ל באחד מנאומיו, אם לא על כך בדיוק: "אני מוכרח לבכות. אדם יוצא לרחוב, יוצא בדיזינגוף, יוצא החוצה בירושלים ברחוב יפו, הולכים בחורים..." – וכאן קולו התרסק בבכי. לבו הטהור לא יכל לשאת את המראות הניבטים בראש חוצות במקומות הללו.
כך גם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שבשנת תשס"ו סבר תחילה כי יש לקיים מחאה ציבורית נגד מצעד התועבה בעיר הקודש, אך זמן מה לאחר מכן נתלתה בישיבת מיר מודעה בשמו האוסרת להשתתף במחאה זו משום "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו".
אלו הם השניים, גדולי הדור, שבשמם מנפנפים תדיר בחוגי 'הפלג' כמי שאת דרכם ומורשתם הם ממשיכים, כשהם באים לנמק – בשקר! - את ההתרסות המחוצפות שלהם נגד מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א.
הגיע הזמן להטיח בפניכם את האמת, אנשי 'הפלג הירושלמי': עתידם הרוחני של עשרות ומאות צעירים חרדים, בחורים או נשואים, נהרס טוטלית במחאה שאתם מקיימים היום בפרט – ובעת האחרונה בכלל, עם נשיאתם על כפים וגרירתם על הארץ בידי שוטרות.
אז אם לא צביעות יש כאן, סכלות יש כאן – שפוגעת ועוקרת דת, כפשוטו!