פקודת השירות המשותף המחייבת שירות נשים גם ביחידות הקרביות בצה"ל וכן דבריו של הרב יגאל לוינשטיין על כך, גרמו לסערה גדולה בציבוריות הישראלית.
עורך "יתד נאמן", הרב ישראל פרידמן, מתייחס הבוקר (שלישי) במאמר מערכת לתופעה וקובל על הידרדרות הצבא בענייני הדת.
פרידמן אף תוקף את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על פגישתו עם הרפורמים בעניין קדושת הכותל המערבי ומשווה אותו לאחשוורוש ההפכפך.
פרידמן כותב בבטאון הבית של תנועת דגל התורה כי "מדינת ישראל הפכה להיות המקום הגרוע ביותר ליהדות על פני הגלובוס כולו. מתנהלת כאן מלחמה רב חזיתית, כדי לעקור את קודשי ישראל מחיי העם היושב בציון, ברמה שלא הייתה מוכרת עד היום. בכל תחומי החיים מתבצעת פעולת מלקחיים כדי לחנוק כל זיק של היהדות האמיתית המקורית והשורשית".
פרידמן מוסיף וכותב כי הם מסקרים בעיתון "את הפלישה המסוכנת והמדאיגה של הרוח הפלורליסטית-ליברלית לתחומי מוסדות החינוך. אבל ישנה הסתערות מכיוונים נוספים על הציבור החילוני והדת"לי: אמנם מה שאצלנו זה 'יהרג ועל יעבור', אצלם זה נושא לדיון. אמנם זה לא שייך אלינו בשום דרך וצורה ומשום כיוון, אבל זה בהחלט חושף מול מי אנחנו מתמודדים ועם אלו כוונות.
"המדובר הוא בשירות נשים בצבא רח"ל, שמסעיר מחדש את מדינת ישראל ומעורר פולמוס. הכוונה לשלב נשים בתפקידים קרביים, הציתה את האש. מגמה חדשה לשלב בנות שעוברות על 'יהרג ואל יעבור' ביחידות מעורבות, צוברת תאוצה. רוח סופה של מהפכה מגדרית מבית מדרשו של בלעם הרשע - 'א-לוקיהם של אלו שונא' נושבת בחוזקה, ומה שהחל אצלם בכפיית חיילים דת"לים להאזנה לשירת נשים, ממשיך למחוזות בלעמיים של שרות משותף".
עורך 'יתד' מזכיר את דברי הרב לוינשטיין וכותב כי "אחד הרבנים הדת"לים, ראש אחת המכינות הצבאיות, התבטא נגד הכוונה שלדבריו לא תאפשר לחיילים דתיים לשרת בצבא בגלל עקירת ערכי הצניעות. הוא טועה. רובו של הציבור הזה כבר הפליג מזמן ממחוזות השו"ע והציות לפוסקי ההלכה, וגם אם הבין שהוא איננו רצוי בצבא אלא בתנאים ורוח חילונית, שום דבר לא ישנה את השקפתם המעוותת. עובדה: הדברים שלו הבעירו פולמוס גם בציבור הד"ל, והוכיחו עד כמה חלקים ממנו התקרבו לגבולות הקונסרבטיביות, אם לא חצו אותו. 'יהרג ואל יעבור', לא טורד כלל את מנוחתם. הם נשאבו לויכוחים על היבטים שוליים שנספחים לסוגייה, לא על הדבר עצמו".
"אבל הבעייה העיקרית נמצאת במקום אחר", כותב הרב פרידמן, "מדינת ישראל רואה בשירות בצבא 'כור היתוך' והיא מפעילה אותו בטמפרטורה של אש הגיהנום. לכן מהבחינה הספציפית הזו, הניסיון הזה להפוך את הצבא למעורב, הוא דווקא מצויין, כי בימי הפורים הוא משיל את המסכה ומפיג את ערפל הטישטוש מאלה שעלולים להתבלבל חלילה. על הנקודה הזו אנחנו חייבים להם זר תודות ענק, כי הוא מכניס יין ומוציא את הסוד הגלוי: הצבא איננו רק כוח לוחם, אלא מקום להחדיר אג'נדות מרעילות למשרתים בו".
פרידמן מציין כי "כמו הפיאות בימי קום המדינה, גם זקן הפך בצבא להיות בעיית משמעת. חיילים דתיים אולצו לגלח את זקנם בכפייה אם לא בחרו לעבור מסלול חתחתים כדי לקבל אישור וגם אז נפסלו מלעמוד בטקסים רשמיים בגלל הופעה לא הולמת. הרשימה עוד ארוכה ואין כאן כוונה לפרט את כולה".
לדבריו: "הציבור החרדי איננו מתלונן על התופעות הללו שאינן שייכות לו אלא מודה עליהן, כי מלאכת ההסברה שלו נעשית בידי אחרים. הצבא עצמו שאיננו מנותק מפלישת הטרור הליברלי לתחומי החיים בישראל, מסיר את האיפור הפורימי וחושף את כוונותיו – לייצר ישראלים חדשים עם זהות 'יהודית' חילונית מעורטלת מחיי תורה. אותה פלישה של רוח רפורמית וקונסרבטיבית שמתבצעת מתחת לרדאר הציבורי, אך בעידוד משרד החינוך כדי להרעיל את הדרדקים ולהחדיר בהם ארס של סילוף ועיוות היהדות, מתבצע בכפיית מלקחיים גם בכור ההיתוך הצה"לי".
"שלא תהיה טעות, זו המגמה גם כשהם מקימים גטאות צה"ליים בהם כביכול יש תנאי שירות סטריליים לחיי דת תקינים. גם זה חלק מאותה תוכנית של כור בעל טמפרטורת היתוך גיהנומית. לכן, ההתערבות שלנו בכל הסוגייה הזו נועדה להגיד לצבא תודה על השלת המסכות ועל התחזית המטאורולוגית שמבהירה לאן נושבת הרוח הרעה. וכל זאת מלבד הדרג השלטוני, כאשר ראש הממשלה נתניהו נפגש בעיצומו של יום הפורים עם ראשי התנועה הרפורמית והבטיח להם להעביר את מתווה הכותל ולתת להם אחיזה שוברת סטטוס קוו במקום המקודש ביותר לעם ישראל, בניגוד לדעת שותפיו הנאמנים ביותר", מאשים פרידמן.
פרידמן יוצר הקשר ברמז עבה במיוחד בין שלטון נתניהו והתנהגותו כלפי שותפיו הפוליטיים לבין המלך אחשוורוש והתנהגותו כלפי רעייתו ויועציו. "שלטון חדש התבסס בפרס. היהדות מצאה את עצמה בסבך פוליטי, כשעמדת מפתח נכבשה ע"י צורר שכל האג'נדה הפוליטית שלו היא לעקור את היהדות. הבעיה היא שלשלטון יש תלות באותו אדם זומם ורע מעללים. המלך אינו רוצה לטלטל את השלטון, לכן הוא נכנע. ואז, בעקבות השפעת הצורר, החלו הצרות. אך האם זו הייתה רק הפכפכנות של אחשוורוש לשמה? האם מדובר בחוסר יציבות של השליט, שבתחילה היה רשע, ולימים נעשה טוב ליהודים?
"אחשורוש – שהרג אשתו מפני אוהבו, הוא אחשורוש - שהרג אוהב מפני אשתו". השליט המושל בפרס פשוט היה חסר ערכים ונטול חוט שדרה. היית יכול להיות קרוב אליו ונאמן לו במשך תקופה שלמה בכל החתחתים הפוליטיים. ללכת אתו כברת דרך ארוכה, אבל ברגע של מבחן, זה לא היה נחשב בעיניו כלום. כל שותפות הייתה עבורו משהו אינטרסנטי, אנוכי, כלי שיכול לשמש את מאווייו. הוא היה נכון לשלם כל מחיר, כדי לקנות את לבו של מי שהוא נזקק לו באותה שעה. זאת גם במחיר בוגדנות נוראה שהפגין כלפי קרובים לו ביותר, להם הוא היה חייב כה רבות. הוא לא חשב מילימטר קדימה. הוא היה רעול מבט אל המחר".