הילודה בישראל נכון ל-2017 עולה במעט על שלושה ילדים לאשה ובקרב נשים חרדיות שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר, ועמד ב-2009 על 6.5 אך יש מדינות בהן ישנה בעיה דמוגרפית ואפילו ילד שני נחשב לעלייה משמעותית.
דווקא בסין המדינה עם מספר התושבים הגדול בעולם ישנה בעיה דמוגרפית בשל הזדקנות האוכלוסייה והקושי שנגרם מכך שעד לפני 17 שנה היה איסור על יותר מילד אחד למשפחה. זוגות רבים נאלצו לסעוד את הוריהם בגיל זקנה ומצאו את עצמם נאלצים לטפל ב-4 קשישים כיוון שכל אחד מהם הוא בן יחיד. אם בעברה של סין האחריות לטיפול בהורים התחלקה בין מספר ילדים, הרי שכיום, נופל הנטל על כתפיו של ילד אחד בלבד. כמו כן, צעירים רבים נאבקים על הישרדותם בעיר הגדולה ואינם מסוגלים לתמוך בהוריהם, נפשית, פיסית או כלכלית.
אתמול דיווחה סין כי מדיניות הילד השני השיגה הצלחה ראשונית בשנת 2016, בה נרשם מספר התינוקות החדשים הגדול ביותר מאז שנת 2000. המדיניות עומדת בציפיות המקוריות ממנה, כך לפי דברי ואנג פיי-אן, סגן שר בוועדה הלאומית לבריאות ותכנון משפחתי, אמש (מוצ"ש) במסיבת עיתונאים במסגרת הכינוס החמישי של הקונגרס העממי הלאומי ה-12 בבייג'ין.
ואנג חזה כי הילודה תימשך במגמה הנוכחית עד לשנת 2020 ובתקופה הזאת מספר הלידות השנתי יעמוד על 17-19 מיליון. המשמעות היא שכמות התינוקות החדשים תעמוד כל שנה על 2 מיליון יותר בהשוואה למספר הממוצע בשנים 2010-2015.
הדעות בסין חלוקות בדבר מדיניות הילודה. יש הסוברים שלנוכח תהליך הזדקנות האוכלוסייה ואובדנו ההדרגתי על הדיבידנד הדמוגרפי, על סין לפעול להגדלת המשפחה הסינית מנגד, גורסים אחרים כי יש להמשיך את הפיקוח ההדוק על הילודה ולבחון בקפידה את יישום "מדיניות הילד השני".
על פי הערכתו של פרופסור ג'אי ג'ן-וו מהאוניברסיטה העממית של סין (אוניברסיטת רנמין), ב-30 השנים הבאות תגדל אוכלוסייתה של סין בעוד כ-200 מיליון איש, והיא צפויה להגיע ל-1.5 מיליארד בשנת 2033. במקביל לכך, האוכלוסייה הגדלה מציבה אתגר בכל הקשור לניצול משאבי הטבע בצורה מושכלת. על כן, על סין לנהוג במשנה זהירות כדי למנוע מצב של רעב או מחסור חמור אחר.