אישה כבת 67 נפגעה ב-2009 בתאונת דרכים כשהלכה לכיוון אוטובוס שהיה אמור להחזירה מעבודתה לביתה, החליקה ונפלה, והאוטובוס עלה על שתי רגליה.
בתביעה שהגישה האישה נגד מבטחת האוטובוס "איילון" היא סיפרה שלאחר האירוע הייתה מאושפזת קרוב לשנה שבמהלכה עברה קטיעה חלקית של רגל שמאל, ומאז שחרורה היא מתניידת בעיקר בכיסא גלגלים.
לדבריה, לפני התאונה היא הייתה בריאה בגופה ובנפשה, אישה עצמאית ופעילה שעבדה כמלווה בהסעות ובעקבות האירוע הפכה ל"שבר כלי" והיא נזקקת לעזרה בכל שעות היממה. התובעת ציינה שעל אף גילה התכוונה להמשיך לעבוד עד גיל 77 לפחות כדי לעזור בפרנסת ילדיה ושלפני התאונה הרוויחה סך של 1,500 שקל בחודש.
המומחה השיקומי שמונה על ידי בית המשפט לבדיקת התובעת ציין בחוות דעתו שהיא לא מסוגלת ללכת יותר ממספר צעדים בודדים בתוך הדירה ומחוצה לה, ורוב הזמן יושבת בכורסא או בכיסא כלכלים וזקוקה לעובדת זרה צמודה.
חברת הביטוח הודתה באחריותה לפצות את התובעת והעלתה טענות ביחס להיקף הנזק בלבד. לדבריה, התובעת מסוגלת ללכת בעזרת הליכון ואין לה כל מגבלה בידיה וברגל ימין ולכן אין מקום לקביעת נכות של 100%.
היא הוסיפה שטענת התובעת שהייתה ממשיכה לעבוד גם אחרי גיל 67 "אינה מציאותית" ושגם לפני התאונה היא לא הייתה בריאה וסבלה ממחלות שונות, והציעה לפסוק לה הפסד השתכרות למשך שנה בלבד.
ב"כ התובעת השיב שפרשנות הנתבעת למצב היא "צינית" שכן התובעת נזקקת לכיסא גלגלים כל הזמן ונעזרת בהליכון למרחקים קצרים בלבד.
עד גיל 70
השופטת ברכה בר-זיו מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה שלא יכולה להיות מחלוקת שיכולת ההשתכרות של התובעת אבדה לחלוטין והעמידה את נכותה התפקודית על 100%.
לדבריה, התובעת אמנם המשיכה לעבוד אחרי גיל הפרישה אך הטענה שהייתה ממשיכה לעבוד עד גיל 77 "מרחיקת לכת" וספק אם הייתה יכולה להמשיך לעבוד לאחר גיל 70. בנסיבות אלה פסקה השופטת לתובעת הפסדי השתכרות של 43,432 שקל.
השופטת קבעה שהתובעת נזקקת לעזרה אך לא ברף העליון והעמידה הוצאותיה בסעיף זה על 10,000 שקל בחודש. לפיכך השופטת פסקה לתובעת 850,000 שקל עבור העזרה לה נזקקה בעבר ו-945,450 שקל עבור העזרה בעתיד.
עוד חויבה הנתבעת לשאת בעלות רמפה מיוחדת שהוקמה בביתה של התובעת וכן ברכישת נעליים מיוחדות ליום כיפור (שאינן עשויות עור).
עבור כאב וסבל פסקה השופטת לתובעת כ-190,000 שקל. כמו כן נפסקו לטובתה 100,000 שקל עבור הוצאות ניידות ו-20,000 שקל על הוצאות רפואיות.
בסך הכל נפסקו לטובת התובעת 2,182,759 שקל. בניכוי תגמולי הביטוח הלאומי חויבה הנתבעת לשלם לתובעת 759,572 שקל.
הנתבעת תישא בנוסף בהוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובעת: עו"ד א. אבנת
- ב"כ הנתבעת: עו"ד י. נחשון ואח'
- עו"ד מוטי קראוס עוסק/ת ב- דיני נזיקין
עורכי דין תאונות דרכים • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד מוטי קראוס עוסק ב- דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.