אינספור פעמים ראיתי כיצד אנשים שאינם מודעים לזכויותיהם נותרים ללא קורת הגג האהובה שלהם. כך למשל, זהבה, שהגיעה אליי כשנה לאחר פטירתו של בן זוגה מזה 30 שנה.
זהבה ובן זוגה לא היו נשואים. במשך כל שנות הזוגיות, השניים התגוררו בבית שהיה רשום על שם בן הזוג. אף אחד מהם לא כתב צוואה שתשקף את רצונו לאחר מותו. יום בהיר אחד, התעוררה זהבה וגילתה כי במהלך הלילה בן זוגה הלך לעולמו.
אלא שמיד אחר כך דברים התרחשו מאחורה גבה. לאחר ההלוויה, חזרה זהבה אל הבית, וכשניסתה לפתוח את הדלת גילתה לתדהמתה כי ילדיו של בן זוגה החליפו את המנעול והותיר אותה ללא קורת גג.
כואבת והמומה, היא עברה להתגורר בדירת שני החדרים של בנה בתל אביב, עם תחושת בגידה נוראה.
חוק הירושה – דעו את זכויותיכם
ראשית, זהבה לא ידעה שהמעשה של הילדים מנוגד לחוק הירושה הישראלי שקובע כי אף אם אינה היורשת של בן זוגה, היא זכאית להמשיך להתגורר בביתו למשך תקופה של שישה חודשים, מבלי שילדיו יוכלו לסלק אותה. כלל זה נכון גם לבן זוג נשוי וגם לבן זוג ידוע בציבור.
כמו כן, בהתאם לחוק, לזהבה הזכות להוסיף ולהתגורר בביתו של בן זוגה המנוח כשוכרת, ולהעביר תשלום חודשי לילדיו היורשים, והכל תוך חתימת הסכם מסודר שיקבע את דמי השכירות, תקופתה ותנאיה. ברור שקיימת חשיבות לשאלה האם היא יורשת את בן זוגה או לא. כמו כן, היה והילדים לא מסכימים עמה על תנאי השכירות ותקופתה, אזי היא תיאלץ לעזוב את הדירה בתום מחצית השנה.
זכויות בנכסים כידועה בציבור
זכות נוספת שעומדת לזהבה עקב היותה הידועה בציבור של המנוח ובמידה שהיא אכן הוכיחה שהיא ידועה בציבור של המנוח – שלא הותיר אחריו צוואה, כאמור – היא הזכאות לרשת את מחצית עזבונו. במקרה כזה, אם עזבונו כולל דירת מגורים, הרי שזהבה יורשת את מחציתה, וזאת אף על פי שהדירה היתה של בן זוגה לפני הקשר ונרשמה על שמו בלבד.
למעשה, חוק הירושה משווה את מעמדה של הידועה בציבור למעמדה של אישה נשואה. לפיכך, בדוגמא שלנו זהבה היא הבעלים של חמישים אחוז מכל נכסיו של בן זוגה המנוח, גם בדירה וגם בנכסים נוספים שרשומים על שמו, כגון חשבונות בנק, חסכונות וכו'.
זכות זו קמה לבת זוג שהיא ידועה בציבור מעצם חייה המשותפים עם זוגה.
היה וילדיו של המנוח יטענו כי זהבה אינה ידועה בציבור, עליה להגיש בביהמ"ש לענייני משפחה תביעה להצהרה עליה כידועה בציבור. על מנת להוכיח זאת, יש להראות כי בני הזוג ניהלו משק בית משותף, כי האישה גרה עם בן זוגה תחת קורת גג אחת וזאת אף ללא צורך בהסכם מפורש וכתוב ביניהם.
אם אכן זהבה תוכר ידועה בציבור, חשוב להבין כי היא תהיה זכאית למחצית הזכויות בדירה של בן זוגה המנוח, אך היא לא תהיה זכאית לזכות מגורים בדירה אלא ל-6 חודשים בלבד כפי שנכתב בתחילה. המשמעות היא שלאחר 6 חודשים היא תאלץ למצוא מקום מגורים חלופי גם אם הדירה שבה התגוררה עם בן זוגה המנוח הייתה דירה ששימשה אותה במשך 30 השנים האחרונות, שכן ילדיו של המנוח יהיו זכאים לממש את המחצית השניה של הדירה.
צוואה הדדית – להקדים תרופה למכה
כפי שניתן להיווכח, חוק הירושה אינו מקנה הגנה מלאה לבן הזוג שאינו רשום כבעלי בית המגורים. ההגנה המיטבית הייתה ניתנת לזהבה אילו היא ובן זוגה המנוח היו דואגים לערוך צוואה הדדית, בה היו מורישים אחד לשני לכל הפחות זכות מגורים עד פטירתם.
כך רבים המצויים בזוגיות שנייה ומעוניינים להוריש את כל נכסיהם לילדיהם, יכולים עם זאת להבטיח את זכות בני זוגם להתגורר בבית המגורים עד אריכות ימיהם.
אל תהססו לברר את זכויותיכם על מנת שלא תמצאו את עצמכם מחוץ לביתכם האהוב. במקרה של זהבה, בירור זכויות מוקדם היה חוסך מזהבה כאב ותסכול רב, וככל הנראה היה מגשים גם את רצונו של יוסף, שסביר להניח כי לא היה רוצה לראות את זהבה נעולה מחוץ לביתו.
הכותבת: עורכת דין שירי מלכה עוסקת בדיני משפחה וירושות וצוואות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"