עתירות שהגישו שני סרבני גט נגד סנקציות שמטיל עליהם בית הדין הרבני, נדחו היום (שלישי) על ידי שופטי בג"ץ שהחליטו ברוב דעות כי ההמלצה על "הרחקות דרבנו תם" מסביבתם של הסרבנים היתה בסמכותו של בית הדין.
בכך התקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה שתמך אף הוא בצעדו של ביה"ד הרבני. "למרות שבתי הדין הרבניים אינם רשאים להרחיב את ארסנל הכלים שהעמיד לרשותם המחוקק וליזום סנקציות שלא נקבעו בחוק על מנת לאכוף חיוב בגט", נכתב בנימוקי פסיקת בג"ץ, "הרי ש'הרחקות דרבנו תם' אינן בבחינת סנקציה אכיפה, ולכן בנסיבות של סרבנות גט אין מניעה כי בית הדין ימליץ עליהן.
אחד מהסרבנים שעתרו ונדחו היום, הוא עודד גז, לגביו נרשמה התגייסות ציבורית נרחבת כאשר פרשת עגינות אשתו על ידו הגיעה אל הרשתות החברתיות וזכתה לאלפי שיתופים שהפעילו על סרבן הגט לחץ אדיר. בשלב מסוים ברח גז מישראל בזהות מזויפת והוסגר מבלגיה.
בפרקליטות אומרים היום, כי ''בית המשפט מזכיר לסרבני הגט כי בסופו של דבר, המפתח מצוי בידיהם שלהם. נתונה להם האפשרות, בכל רגע, לשחרר את נשותיהם מעגינותן, כפי שראוי ונדרש משפטית ומוסרית, וכך יגיעו ההרחקות אל סופן''.
בפסק הדין כותב השופט אליקים רובינשטיין, כי "העותרים בשתי העתירות אינם מעוררים אהדה, בלשון המעטה. הם מעגנים את נשותיהן עגינות חיה - להבדיל מעגונה שאין ידוע אם מת בעלה - ועשו חוכא ואיטלולא מהחלטות בתי הדין הרבניים לעניין חיוב הגירושין; כך, בראש וראשונה - לא רק - על-ידי בריחתם לחו"ל".
השופט ניל הנדל כותב, כי "העותרים שבפנינו פושטים טלפיהם כטהורים ומבקשים מבית המשפט 'סעד מן הצדק' בשעה שהם מסרבים להעניק גט לנשותיהם מתוך דווקנות לפגוע, להתעלל ולמרר את חייהן".
לעומתם, בדעת מיעוט, סברו נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והשופט יורם דנציגר, כי ביה"ד הרבני חרג מסמכותו. "התנהגותם מבישה, מעוררת שאט נפש. אולם לא תמיד אנו כשופטים יכולים להוליך את תוצאת ההתדיינות למקום שאליו יוצא ליבנו כבני אנוש", כתבה נאור.
בפרקליטות מסכמים, כי פסק הדין בעניין סמכותם של בתי הדין הרבניים לנקוט בסנקציות כלפי סרבני גט הוא פסק דין עקרוני וחשוב והינו בבחינת בשורה לנשים עגונות.