היישוב הוציא צו מניעה זמני מיותר נגד חברת הבנייה

הבנייה לא התקדמה כמצופה ובמהלך השנים התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים רבים.

באפריל 2015 הגיש היישוב בבית משפט השלום בירושלים תביעה לסילוק יד של החברה מהפרויקט וטען שהפרה את ההסכם. במסגרת ההליך עתר היישוב לצו מניעה זמני כנגד החברה.

ביוני 2015 בית משפט השלום בירושלים קיבל את הבקשה והוציא צו ל-30 יום שמנע מהחברה לבצע פעולות שיווק או שינויים כלשהם בקרקעות. כתנאי להוצאת הצו חויב היישוב להפקיד עירבון של 50,000 שקל.

בינתיים, בחודש מאי 2016 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים בקשה שהגישה החברה למינוי כונס נכסים קבוע לפרויקט והכונס "נכנס בנעליה" לצורך השלמתו.

בנסיבות אלה פנה היישוב לבית משפט השלום וביקש למחוק את התביעה לסילוק יד ללא צו להוצאות.

החברה לא התנגדה למחיקת התביעה אך דרשה שהעירבון שהופקד יחולט לטובתה.

לטענתה, מדובר בתביעה שהוגשה מלכתחילה כ"הליך סרק" במטרה לבצע מחטף ולהוציא אותה מהפרויקט, בטרם יכריע בית המשפט המחוזי בבקשה שהיא הגישה. היא הדגישה שגם במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי ביקש היישוב צו מניעה זמני אך הבקשה נדחתה והדבר מוכיח שהצו הזמני שניתן בתביעה הנוכחית היה מיותר.

היא הוסיפה שהיישוב לא ציין בבקשה לצו הזמני שמתנהלים הליכים למינוי כונס נכסים בבית המשפט המחוזי.

עוד לדבריה, העיכוב שנגרם לפרויקט כתוצאה מהצו הזמני גרם לה הפסדים. כך למשל, היא שילמה למנהל העבודה שלה "שכר בטלה" ונדרשה לשלם סכומים נוספים גם לצדדים שלישיים אף שלא הייתה כל התקדמות. עוד לדבריה, לאחר קבלת הצו הזמני היישוב הציב במקום שלט שהתריע שאין לבצע פעולות שיווק בשטח והדבר פגע בה תדמיתית והרחיק מתעניינים פוטנציאליים.

"דרך מלאכותית"

סגנית נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופטת דורית פיינשטיין, קבעה שהגשת הבקשה לצו זמני על ידי היישוב הייתה בלתי סבירה ואף חסרת תום לב. לדבריה, קשה להתעלם מסמיכות הזמנים שבה היישוב הגיש את הבקשה לצו זמני ימים ספורים לאחר שהחברה הגישה לבית המשפט המחוזי את בקשתה למינוי כונס נכסים.

התחושה לדבריה היא שטענות שהיה אמור היישוב לטעון כנגד החברה כדי להתגונן בבית המשפט המחוזי מצאו את מקומם "בדרך מלאכותית" בבקשה לצו זמני בהליך הנוכחי.

כמו כן, במצב בו שנים ארוכות מתנהל סכסוך משפטי בין הצדדים, התובעת לא הצביעה על כל דחיפות או נחיצות אמיתית למתן הצו הזמני והגשת הבקשה הייתה בלתי סבירה.

השופטת קבעה שהנתבעת הוכיחה ברמה המינימאלית הנדרשת שהצו גרם לה לנזקים וקטע מאמצים מצדה לעמוד בהתחייבויות.

בנסיבות אלה הורתה השופטת על מחיקת התביעה תוך חילוט מלא של העירבון לטובת החברה.

היישוב חויב בנוסף בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד רון עוזרי עוסק ב- דיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.