בנימוק שהחוקר המשטרתי לא אפשר לקטין פלסטיני עצור להתייעץ עם עורך דין לפי חקירתו, פסל לאחרונה שופט צבאי את ההודעה שנגבתה ממנו. ההחלטה הזו עשויה להשליך על פלסטינים קטינים הנעצרים רבות בחשד לעבירות ביטחוניות.
על פי הדיווח ב'הארץ', רוב הקטינים הפלסטינים שנעצרים בידי כוחות הביטחון אינם זוכים לשוחח עם עורך דין לפני החקירה. יתכן, כי כעת יושם קץ לתופעה, עם החלטתו האמורה של השופט אל"מ יאיר תירוש מביהמ"ש הצבאי לנוער שליד מחנה עופר.
"על פי הוראות הביטחון", קבע תירוש, "ככל שמדובר בדיני ראיות - על בית המשפט הצבאי לנהוג לפי הכללים המחייבים בתיקים פליליים של בתי המשפט בשטח ישראל. התנהלות החוקר במקרה זה, פגעה משמעותית בזכות הנאשם להליך הוגן".
בשל תקדימיות הקביעה המשפטית, ניתן להבין את בקשת התובעים הצבאיים שלא לפרסם אותה, אך אתמול (ראשון) החליט השופט כן להתיר את הפרסום, ללא פרטים מזהים.
האירוע בו מדובר מתוארך לסוף שנת 2015. על פי הפרסום ב'הארץ', חיילים ירו באזור חברון העתיקה בנ', אז בן 15, ובחברו ע' בן ה–16. שני הנערים, שהצליחו להימלט, נפצעו מהירי ונזקקו לאשפוז ולניתוחים שונים, ונעצרו כחודשיים לאחר מכן בביתו של ע'.
הקטינים הפלסטינים נחקרו במשטרת מרחב חברון על ידי שני חוקרים, בחשד שלפני פציעתם השליכו בקבוקי תבערה על עמדת צה"ל. חוקרו של ע' אפשר לו להיוועץ בעורך דין, והוא שוחרר מיד לאחר החקירה ללא הגשת כתב אישום. נ', לעומתו, שוחרר בערבות לאחר כשבוע.
בכתב האישום נכתב בין היתר כי "החיילים שהיו במארב זיהו את המתרחש, ירו בנ' ובע' בפלג גופם התחתון ואיתרו אחר כך עוד חמישה בקבוקי תבערה". בחקירה, כך מתברר, לא אפשר החוקר לקטין הפלסטיני להיפגש עם עורך דין.
החוקר שאל אותו: "יש לך עכשיו עורך דין?", הקטין ענה: "אני אביא". החוקר קטע אותו: "עכשיו יש לך עו"ד? תדבר רק על עכשיו, יש לך?", נ' ענה: "לא עכשיו", וכהן אמר לו: "אין עכשיו. טוב. אח"כ תדבר עם עו"ד בבית המשפט".
"בנסיבות המקרה", כתב השופט תירוש בפסיקתו, ""אין מדובר בפגמים קלי ערך וחסרי משמעות שנפלו בחקירה כפי שנטען אלא בפגמים משמעותיים וחמורים בעלי השלכות משפטיות ברורות. הפרת הזכויות חמורה במיוחד בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם בעת חקירתו במשטרה. מסקנתי היא כי התנהגות פסולה זו של רשויות החקירה מהווה פגיעה משמעותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן בנסיבות המקרה".
תגובת דובר צה"ל לידיעה כפי שפורסמה ב'הארץ': "הטענה כי מעצרים וחקירות של קטינים באזור יהודה ושומרון מתנהלים בדרך כלל בניגוד לחוק משוללת כל יסוד. רק משום שההחלטה ניתנה בעניינו של קטין, הובעה ההתנגדות לפרסומה".