על רקע הצבעת חברי הכנסת האשכנזים והספרדים נגד חוק יסודי ובסיסי, שמטרתו מניעת מימון למוסדות גזעניים, לא נותר אלא לומר שנציגינו מצהירים בפומבי וציציותיהם בידיהם "אין אנו אלא עוברי עבירה". שכן איך ניתן למצוא ביהודי כשר 'פסול' ולדחות אותו. ועוד שפסול זה משמר השקפה התקועה בגיל ההתבגרות החרדית, משמרת ומקדשת סממני גלות מובהקים, מתעלמת במכוון מהקיום הניסי שלנו במדינת ישראל, ועוצרת את צמיחתו וגדילתו של דור חדש של תלמידי חכמים, ונראה שעדיין בטוחים הם שאנו חיים תחת משטר סובייטי במזרח אירופה.
ישנה הסכמה כללית לגבי אמיתות התורה, תרי"ג מצוותיה, המשנה, הגמרא, שולחן ערוך על שלל המפרשים, ואיך מיושמים ההלכות לאורך הדורות. עם כל זה, התורה אימצה שיטות שונות. אורח חייהם של יהודי גרמניה בתקופת הנהגת הרב שמשון רפאל הירש הייתה שונה עד מאוד מהיהדות החסידית בצאנז שהייתה שונה מאוד מיהדות ליטא ולטביה. כמובן אלו היו שונים עד מאוד מיהדות אירן ותימן ושאר יהדות המזרח. מנהגים, שפה, תרבות, נימוסים, הלך רוח של אותו מקום, מאוד השפיעו על הגישה להלכה, על התפתחות של מנהגים וקודי לבוש. באזורים יותר משכילים מצאנו רבנים בעלי תארים אקדמאים ואזורים יותר פרימיטיביים שיהודים, כמו תושבי אותה מדינה אכלו עם האצבעות. אופי קהילות היהודים בתפוצות היו מושפעות מחיי הגויים הסובבים אותם.
גם פה בארץ ישראל, יש פה יהדות מתפתחת, יהדות שמושפעת גם משלל גורמים, אם זה אקלים ים תיכוני, אוכל, אתגרים ביטחוניים, אוכלוסייה רב תרבותית וכן גם יהדות שקשורה דווקא באדמה שלנו, שהיא קדושה וקושרים לה את המצוות התלויות בארץ.
אך משום מה, דווקא פה המגזר החרדי מחזיק בכל הכח בהשקפה שמיובאת מניצולי השואה של מזרח אירופה. אנחנו מפלפלים פלפולים מתוחכמים, מביאים ראיות מכל רחבי הגמרא, שכלינו עובד שעות נוספות, העיקר חלילה לא ניקח חלק פה במדינה שאנו חיים בה, העיקר לא נודה אולי בטעות שלא רע לנו פה. נעמיד כל אישיות ציונית למשפטי שדה תוך הוצאת דברים מהקשרם, התעלמות מתנאי המצב, עובדות היסטוריות והחלטות קשות שהיו מנת חלקם ושאולי לפעמים יש שתי צדדים למטבע. העיקר להתעלם מהעובדה שהרבה שלוחים למקום ועם כל מה שקרה, הם הקימו מדינה שבה כל יהודי, בין אם הוא מתימן, פרו או לייקווד יוכל לבקש פה מקלט מדיני והוא ודאי יקבל אותו.
חלק מההתפתחות היהודית שבארצנו קשורה קשר הדוק גם עם צה"ל, שבין חייליה נמנים קצינים ומפקדים עם כיפות וזקנים, רבנות צבאית ועוד. ישנה ספרות תורנית רחבה ומתפתחת שמקורה דווקא משאלות, דילמות וקיום חיים יהודיים תוך כדי שירות. למעשה היהודית האותנטית בסיסה פה בארץ ישראל, על אדמת ארץ ישראל שהיא קשורה והצבא שהוא כחלק טכני והכרחי קם על בסיס וכמטרה לאפשר לנו שלווה וביטחון לעומת המצב בגלות שכל גוי עגלון היווה איום פוטנציאלי ושכל טעות לא במקום יכלה לעלות לנו בדמינו.
אנו כחברה, על אנשינו וכן גם חברי הכנסת שלנו, גפני ואריה דרעי מנותקים מכל מציאות, אנחנו מתמקדים בתפל ולא בעיקר. מתמקדים בעדה, סימן גלותי ולא במהות היהודית וחיזוק עולם התורה. אנחנו פוגעים בחיילים יהודים המאפשרים לנו את פניות הנפש ללימוד תורה, במקום ללמוד תורה ולפתח עולם עשיר ותורני. הנשיא דונאלד טרמפ קרא להעצים את אמריקה ופחות את העולם כולו, פחות גלובליזציה. מתי המנהיגים שלנו יקראו לחיזוק ארץ ישראל, התשתיות שלה, הצבא שלה ולא את בעלז, בויאן, לובלין, ליטא ועוד שמשום מה לא מצאתי אותם במפת ארץ ישראל.
מחיר הניתוק שלנו הוא מחיר קשה. לא רק בגלל שזה מגביר את השנאה כלפינו ומשניא את התורה על אנשים רבים. אלא גם גובה מחיר יקר של התפתחות רוחנית, תורנית שנובעת דווקא מתנאי המצב והיא נעצרת אי שם לפני מאה שנה. והנה מתפתח במקביל למגזר החרדי, מגזר חרדלי, שמקפיד על כל יסודות ההלכה לצד ישיבות מפוארות שנפתחות ותלמידי חכמים שלאט לאט יתפסו את מקומם של החרדים התקועים אי שם בפיגור התפתחותי.
לקחת חלק בבניית מדינה ליהודים היא בגדר זכות, לא נטל, מעשה שעושים אותו בשמחה. מעשה שממנו נשכר כל יהודי. הנצחת הגזענות במגזר אין בה שום הגיון, לא הצדקה דתית ולא מוסרית ונזקה רב. חברי הכנסת שלנו הפכו את הפוליטיקה לקריירה אישית שלהם, בצע כסף ושלמונים לצערנו הם מטרתם ולא שליחות ציבורית נאמנה נטולת כל רבב אגואיזם.
אריאלה פישר, פעילה חברתית