בשבוע שעבר קיימו חרדים הפגנות בהתאם להוראת רבם שליט"א. אין זו הפעם הראשונה שחרדים מפגינים תוך כדי חסימת כבישים ושיבוש הסדר הציבורי. דברי הימים של מדינת ישראל רוויים בהפגנות סוערות כמחאה על משמר היהדות. לא רק חרדים מפגינים, גם אנשים מהציבור הכללי מפגינים כנגד תופעות שאינם מקובלות עליהם.
במקרה שלנו, נשמעים קולות מקרב מחנה החרדים שמגנים בכל פה את ההפגנות, בעיקר את העובדה המצערת מאוד שההפגנות גלשו לאלימות. משום מה הגינוי הוא סלקטיבי, איננו שומעים קולות חרדים המגנים את האלימות הבלתי מידתית שמפעילה המשטרה כנגד המפגינים.
חכמינו מזהירים מפני הנטייה של רשויות האכיפה להפעיל כוח. כך שנו חכמינו במסכת אבות (פרק ה' משנה ח'): "חרב בא לעולם על עינוי הדין ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה", ופירש המהרש"א (שבת דף לג) "גם שהדיין פוסק דין אמת יש קלקול הדין ע"י הסופרים והשוטרים שהם השמשים שבדור הזה ויש לדיין להזהירם ולזרזם..."
אך במדינת ישראל, השוטרים אינם מוזהרים לא על ידי הדין ולא על ידי הדיין. אם הסוציולוג מקס וובר הגדיר את המדינה כ'בעלת המונופול על הלגיטימציה של הפעלת הכוח', עושה רושם שמשטרת ישראל עושה שימוש בלתי מבוקר בזכות שבידם, כוח מופעל על ימין ועל שמאל גם כשיש חלופות אחרות.
לא רק כלפי החרדים, הם מפעילים כוח באופן בלתי מרוסן. כוח בלתי סביר מופעל בפרט כנגד קבוצות מיעוט. הפגנת האתיופים במחאה על אפליה מכוערת הם דיכאו באלימות. את תושבי עמונה פינו לראשונה לפני עשר שנים באלימות רצחנית. חילול ה' נגרם בעולם פעם אחרי פעם כשמתברר כי מדינת ישראל מפעילה כוח בלתי סביר כלפי המיעוט הערבי.
מבחינת החוק תפקיד המשטרה הוא להשיב על כנו את הסדר הציבורי. אבל כשהמשטרה רוצה, הם יודעים היטב איך לפזר הפגנות בצורה רגועה יותר. הנה רק לאחרונה כאשר פינו את עמונה עשו השוטרים כל שביכולתם להימנע מחיכוכים אלימים, לפינוי הם התייצבו ללא כלי נשק ועם ביגוד בלתי מאיים. אבל כנראה שזה גורלם של קהילות שנהנות מייצוג פוליטי, הנציגות החרדית הפוליטית אדישה לחלוטין למראות הזוועה, הם אינם דורשים שהמשטרה תנהג במפגינים בצורה הוגנת.
אל תחשבו שהמשטרה משתמשת בכוח רק כדי למנוע את הפגיעה בסדר הציבורי. אם שוטרים מאיימים על נהג אוטובוס שאם יאפשר למפגינים לרדת הם ידוממו לו את המנוע אחת ולתמיד, האם זה נעשה כדי להשליט סדר, או כדי למנוע באופן בלתי חוקי מאנשים את זכותם להפגין? אם שוטר מרסס גז מדמיע על בחור שמתעד את האלימות שהוא מפעיל, האם זה נעשה כדי להשליט סדר, או כדי למנוע אפשרות של חקירה? ואם אלו הם השוטרים של מדינת ישראל, מה הפלא שההפגנות מתפתחות לעימותים אלימים.
אם רשויות האכיפה היו כפופים להלכה הלא שהם היו עושים כל מאמץ להימנע מכוחנות יתר. ההלכה דורשת שאפילו כאשר מענישים בעונש המלקות "האיש המכה צריך להיות יתר בדעה וחסר בכוח", (רמב"ם פט"ז מהלכות סנהדרין הלכה ט). ומפרש הנצי"ב מוואלאז'ין (רנה של תורה שה"ש ד, ה) "והכוונה בזה שלא יהיה כאכזרים שרוצים בטבע לעשות רע אלא כמצווים ועושים". כעין זה מפורסם גם בשמו של הגר"י הוטנר זצ"ל שאדם ללא כוח נזהר שלא להפעיל כוח מיותר, וממונה בעל דעת מסוגל לחוש רגשי רחמנות על האיש המוכה.
אם אין מחאה על האלימות המשטרתית, אין זה אלא בגלל שישנם במחנה כאלו שעבורם הערך החשוב מכל הוא השלטת אחידות מחשבתית. עבור מי שדוגל שמרות אחת וסמכות אחת אין שום בעיה להזדהות עם פרסות הסוסים הרומסים, ולשכוח את מה שהזהירה תורה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז).
ומילה טובה לסיום: ביקורת ככל שהיא חריפה אסור לה שתחטא בהכללות - סח לי חבר שראה במו עיניו כיצד קצין בכיר משקיע מאמצים להביא אוכל בכשרות של בד"ץ עדה החרדית לאחד מעצורי ההפגנות. בצל כל הסער נשארו גם אנשים אנושיים.
הכותב הוא הרב יוסף מילר עמית מחקר וראש תחום חרדים במכון ון- ליר ירושלים